שירי האסירים הגדולים: מאז ומתמיד בית הסוהר (צבאי ואזרחי) שימש השראה רבה ליוצרים ואמנים לכתוב שירים שנעים בין הומור אסירים לבין שיברון לב ושביזות. השראה זו הפכה לתופעה שמלווה את הזמר העברי זה 60 שנה, כשלצד שירים שבוצעו על ידי אמנים ידועים, ישנם גם אסירים שהפכו לכוכבי זמר, מה שלא סייע להם לצאת מעולם הפשע, למרבה הצער.
בפרק הנוכחי של 'מילים ולחן', סקר חוקר המוזיקה דודי פטימר את האבולוציה שעברו שירי האסירים - החל מהפזמונים העבריים הראשונים שנכתבו דווקא על הכלא הצבאי (כלא 6 המיתולוגי), כמו 'עוזי עוזי' שביצעה שלישיית הגשש החיוור למילותיו של החייל אלברט סבג ולחנו הצרפתי של מולודג'י, או 'כלא שש' שביצעה דרורה חבקין על בסיס הפיוט הנודע 'שלום לבן דודי', דרך שירים הומוריסטיים שעסקו בכלא כמו 'מתי שוב נשתחרר?' שביצעה רבקהל'ה מיכאלי בשנת 1962 בליווי חבורת 'שירו שיר'. הרשימה לא נגמרת: 'כמה אפשר לשבת?', שביצע יהורם גאון בתקליטו הראשון משנת 1965 'כל העיר מרכלת עלינו', ועד אמנים ידועים שהישיבה במאסר הולידה אצלם את להיטיהם הגדולים - ביניהם, ניסים סרוסי עם 'איני יכול' ושמוליק קראוס שקיבל בתקופתו בכלא השראה ליצירת אלבום שלם בשם 'מדינת ישראל נגד קראוז שמואל', שהפך לאבן דרך ברוק הישראלי.
לצד אלה, ישנם שני אסירים שהפכו לכוכבים: דוד שושי, שבפרויקט שיקום אסירים של דודו אלהרר וחנן יובל הקליט את 'פסוליה' יחד עם חבריו לאגף 7 בכלא באר שבע (שושי שוחרר זמן קצר לאחר ששירו הפך ללהיט מדינה אך נפטר תוך שבועות ספורים כתוצאה ממנת יתר) ומיכאל מחפוד פטישי שהקליט את האלבום 'מאחורי החומה', שכלל את להיט המדינה 'מאמי'. דמותו של פטישי אף היוותה השראה ליצירת דמות האסיר הקולנוע זמיר, בגילומו של בעז שרעבי בסרט 'מאחורי הסורגים' (בו ביצע שרעבי לראשונה את להיטו 'תני לי יד'). ז'אנר שירי האסירים לא פסח גם על הזמרים המסלסלים, כשג'קי מקייטן הקליט את 'שיר השופט' ('יאללה שופט יאללה, תן חנינה יאללה') וזהר ארגוב (וכן חיים משה ודקלון) את 'שיר האסיר'.
בפרק החדש של 'מילים ולחן' נצא למסע אל הסיפורים המרתקים מאחורי השירים, ידועים לצד נדירים, הדרכים בהן האמנים הגיעו אליהם ובעיקר ננסה להבין - מדוע כיום פחות נוצרים שירי אסירים?