"אם נסראללה חשב לפגוע בכריש, הוא יחשוב פעמיים"
ראש אמ"ן לשעבר אלוף (מיל') עמוס ידלין על סיום מבצע עלות השחר: "זה היה סבב מאוד מוצלח - יש עלייה והתחזקות של ההרתעה ישראלית"
חרף ההסלמה המהירה של הימים האחרונים, אתמול (א') בשעות הלילה נכנסה ישראל להפסקת אש מול הג'יהאד האסלאמי. אלוף (מיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן ועמית מחקר באוניברסיטת הרווארד, שוחח עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm על משמעות המבצע.
"המטרות של המבצע היו מוגבלות, אבל ההרתעה הייתה אחת מהן, ואני חושב שיש פה עלייה והתחזקות של ההרתעה הישראלית. נסראללה מסתכל ורואה את הדיוק של המודיעין הישראלי, שיודע למצוא מפקדים שהוא חיפש, ולמודיעין מדויק, מדינת ישראל יודעת לחבר גם אש מדויקת", אמר ידלין.
איך טהרן מסתכלת על זה?
"היא הרבה יותר רחוקה. בחסות המבצע הזה היא התגנבה לווינה, ובלי שנשים לב יכול להיות שהם והאמריקנים יחתמו בשבוע-שבועיים הקרובים על ההסכם (הגרעין), אבל אם לנסראללה היו איזשהן מחשבות לפגוע בכריש, אז לאור מה שהוא ראה, הוא יחשוב פעמיים".
לטענתו, הסבב "היה מאוד מוצלח. אנחנו בדרך כלל יוצאים עם הרגשת חמיצות, אבל הסבב היה באמת נקי, כמעט לא פגענו בחפים מפשע ובבלתי מעורבים, אין אף ישראלי שנפגע, אני חושב שזה הישג יוצא מן הכלל. זה היה סבב מאוד מוצלח, אבל - נגד ארגון טרור קטן. אם זה היה מול חיזבאללה, זה היה עשרת מונים יותר קשה".
"יש בין החמאס וישראל הסדרים דה פקטו"
במהלך השיחה, התייחס ידלין גם לחוסר ההתערבות של חמאס במבצע, ואמר: "חמאס מגלה את מה שמגלים הרבה ארגוני טרור, שיש לו אחריות מדינתית ברצועת עזה על שני מיליון איש. אנשים צריכים לקום בבוקר עם מזון על השולחן, שתהיה להם פרנסה, שתחנת הכוח תייצר חשמל, שהביוב לא יזרום ברחובות. כאשר יש להם את האחריות של ממשלה, השיקולים שלהם אחרים לגמרי".
זה אומר שגם ישראל מכירה בחמאס כריבון?
"לא באופן רשמי, אבל דה פקטו בהחלט כן. אנחנו רואים גם שינוי במדיניות של ישראל בשנה האחרונה. ישראל בעצם נותנת לחמאס איזשהם גזרים בממד הכלכלי, יציאת הפועלים לעבודה היא הדוגמה הטובה ביותר, 15 אלף פועלים שהיום הם בעצם חלק בלתי נפרד מהכלכלה העזתית".
ישראל צריכה להתחיל לחשוב על חמאס כפרטנר?
"זה פרטנר מאוד בעייתי, אויב מר, אבל במידה מסוימת מה שקרה בין חמאס לג'יהאד בעזה ב־2022 קרה בין הרשות לחמאס לפני אולי שני עשורים בגדה. היה לנו את הפת"ח כאויב מר, כאחד שלא נדבר איתו, כארגון טרור, ומתישהו ב־1993 נחתמו הסכמי אוסלו ומי שהתייצב כנגד הרשות הפלסטינית, זה היה החמאס. היום, בעצם החמאס הוא בתפקיד הרשות, הג'יהאד בתפקיד החמאס ואנחנו צריכים לנהל את זה לפי האינטרסים שלנו".
לדבריו, "יש בין החמאס וישראל הסדרים דה פקטו במקומות שמשרתים את שני הצדדים. למשל, שקט תמורת שקט משרת היום את שני הצדדים", והוסיף: "חמאס עוד לא התאושש משומר החומות, ואחת הסיבות שהוא לא התערב בסבב הזה היא שעזה זקוקה לשיקום. אפילו הזרוע הצבאית של חמאס זקוקה לשיקום".
עריכה: אמיתי דואק
