"נפרדים מהחבר והשותף, איש שהוא פרח נדיר ללא ספק"
יואב גינאי נפרד מחברו הטוב צביקה פיק שהלך לעולמו הבוקר (א'): "כש'מרי לו' על על בימות 'הבימה' הוא הרגיש כמו המלך שהוחזר לו הכתר"
המאסטרו צביקה פיק הלך לעולמו היום (א') לאחר שנפטר מדום לב בגיל 72, הזמר והיוצר היה מהכותבים הבולטים ואחראי ליצירות רבות בפינתיאון של היצירה הישראלית. איריס קול שוחחה עם יואב גינאי על החברות עם פיק ועל הכתיבה המשותפת של הלהיט דיווה שאיתו גם זכינו באירוויזיון.
"ערב עצוב ללא ספק", אמר בכאב בפתח השיחה. "צביקה פיק הגדול, המצחיק, החבר, השותף, אני לא יודע להכתיר עוד כתרים. באמת איש שהוא פרח נדיר, ללא ספק. דיברתי איתו, התכתבתי איתו, כמעט כל שבוע. יש לנו את 'דיווה', עד היום רוצים אותו לסרטים, סדרות. לאחרונה למשל זמרת גרמניה מאוד מפורסמת, כוכבת פופ, הקליטה אותו. היא ביקשה מאיתנו אישור, אישור שלי לתרגום לגרמנית. בלי סוף, סדרה אוסטרלית לקחה את השיר הזה. מחזמר על מלכות דראג רוצים לקחת אותו. כל הזמן קורים איתו דברים".
על יצירת הלהיט, סיפר: "את דיווה כתבתי לדנה, אחרי שכתבנו את לילה טוב אירופה. כתבתי אותו באיזה לילה במונית, אחרי שהייתי במועדון וראיתי דיג'יי שהציג את הזמרת שלו. דיווה בשנת 97' לא היה מושג ידוע בארץ, אפילו צביקה כשנתתי לו את הטקסט שאל אותי מה זה. למרות שהיה מתח בין מתח בין דנה והמפיקים שלה, נתתי לפיק את הטקסט כי האמנתי שהוא האיש שיכול לעשות את העבודה בצורה הכי נכונה, לפצח את המילים לכדי מנגינה".
"המבקרים קטלו אותו אבל פיק בשלו - המשיך לעשות להיטים אחד אחרי השני"
"אני מאוד הערכתי אותו, לא עבדתי איתו לפני כן, לא כתבתי איתו. אבל מאוד הערכתי אותו, עוד משהייתי ילד, ראיתי את הדמות שלו, את הדמות המוזרה, האחרת, על רקע של תחילת שנות ה־70 שכל הכוכבים הגדולים היו יוצאי להקות צבאיות. הוא פתאום הופיע עם בגדים, נצנצים ואיפור - את יודעת מה זה להופיע עם איפור? זה היה דבר לא ראו אותו בארץ ולא הבינו אותו", הדגיש, והוסיף: "ראו בזה עוף מוזר. המבקרים ממש קטלו אותו, עשו ממנו עד כדי בדיחה אבל הוא בשלו, עם העקשנות הפולנית המשיך לעשות להיטים אחד אחרי השני. בנה להיטים שהתבססו על פיגומים של מוזיקה קלאסית", הדגיש.
עוד טען כי "השילוב של מלודיות מתוחכמות שנשמעות פשוטות, פלוס החידוש, עשו את העבודה והנה השירים האלו נשארים עד היום. לצביקה היו שנים מאוד קשות לפני 'דיווה', הוא פחות הופיע, פחות הקליט, הוא קצת התעייף. 'דיווה' נתן לו בוסט מטורף, הוא פתאום חזר להופיע, התחיל להופיע בטלוויזיה, כשחקן בכל מיני סדרות מצחיקות. היה מאוחר יותר שופט. אבל אני חושב שהפיסגה אחרי הייתה 'מרי לו', יש הכרה גדולה מזו? הוא הרגיש פתאום שהוא מלך שמוחזר לו הכתר, ככה הוא גם אמר".
באשר לרגעיו הגדולים של פיק, סיפר: "היה חשוב לו להוכיח לאמא שלו שמכירים בו, ומבינים איזה כישרון גדול הוא, וזה קרה. היה צביקה של הבית, הכדורגל, מרק של יום שישי, הבנות, הילדים. הייתי בכמה ימי שישי אצלו בבית, נראה בית פולני, לא מדברים על מוזיקה, זה מצחיק אבל הוא חי בשני מישורים. כשהוא היה עולה על הבמה, כשהוא היה מתיישב על הפסנתר אצלו בבית, ראית כאילו הוא עף במנהרת הזמן לגיל 18. ראית פתאום ניצוץ כזה בעיניים".
"אבדה גדולה - עם השנים יבינו כמה הוא שינה את התרבות הישראלית"
בסיום השיחה, התייחס גינאי לתקופה האחרונה של פיק: "היו תקופות קשות, אחרי האירוע, הוא היה בשיקום מאוד קשה אבל כוח הרצון שלו הצליח להרים אותו על הרגליים ממש. דווקא התקופה האחרונה, הוא אמר לי 'המוזיקה זה החיים שלי, אני חוזר להופיע'. הוא אמר שהוא רוצה שאני אראיין אותו, שאדבר איתו על זה, הוא היה כל כך נרגש לקראת הדבר הזה לכן הייתי בהלם. הלב נשבר לי".
"אני חושב שזו אבדה מאוד גדולה. עם השנים יבינו כמה הוא שינה את התרבות של ישראל, כמה הוא חרץ סדר מאוד עמוק בסלע התרבותי שלנו. על כך הוא גם ייזכר, השירים יישארו", סיכם.
עריכה: שני רומנו
