לאחר שכבש את אירופה, הזמר והיוצר הישראלי המוערך והאהוב אסף אבידן החליט לחזור לביקור מולדת, ועתיד להופיע ב־3 הופעות חגיגיות במיוחד. הראשונה ב־19.8 בפסטיבל 'סנטרל פארק' מגידו, וב־20-21.8 בקו רקיע בפארק אריאל שרון. בשיחה עם איריס קול ברדיו 103fm, האמן סיפר על הגעגוע לקהל בימי הקורונה, ועל הקשר המיוחד שלו לטבע ולבעלי חיים באשר הם.
בפתח הריאיון נשאל אבידן כל כמה זמן הוא מגיע לביקור בארץ. הוא הסביר שפעם היה מגיע יותר, אבל מאז משבר הקורונה ששיבש את העולם כולו ביקוריו התמעטו. "התרגלתי לבוא לישראל קצת פחות", סיפר, "הפעם האחרונה הייתה לפני שנה, אבל זה לא רגיל ולא סטנדרטי בעיני. אני בדרך כלל בא לבקר בישראל כל חודשיים-שלושה".
בהמשך סיפר על התהליכים שעבר עם עצמו במהלך המגפה העולמית, והודה כי בתחילת הדרך מאוד פחד מהמצב המורכב, קל וחומר כשהוא התגורר באיטליה. למרות הכל, הודה אבידן "היו לי משאבים כלכליים ומשאבים נפשיים שעזרו לי. מבחינתי, זה היה סוג של שנת חורף. שנה לפני הקורונה לקחתי שנת שבתון, שנת חופש, הייתי מוכן לחזור, אבל אז באה הקורונה וזה הפך לשלוש שנים. מאוד קשה לי להתלונן על הדברים האלה".
עוד הוסיף: "לפני הקורונה חשבתי, למאית שנייה, שאני עובר לכפר ולא מעניין אותי לפגוש אנשים יותר. חשבתי שאני רוצה יותר חיות ועצים, אבל בקורונה הבחירה נלקחה ממני והבנתי שללא חיכוך עם אנשים אחרים הטעם של השקט נעלם הוא נהיה שקט מדי, ובודד מדי. אנשים כמוני, שלא דתיים וצריכים אמונה ותרבות וחברה במובן הגדול של המילה, מרגישים שזו מטרה טובה מאוד. עכשיו, כשאני שב להופיע, זו באמת מתנה שנתתי לעצמי - הגישה שלי השתנתה, ולמדתי להעריך את זה".
במהלך הריאיון עם קול סיפר אבידן כיצד להקת זאבים הגיעה לשדה הסמוך לביתו, ורדפו אחר אריאדנה, הסוסה האהובה שלו. לבסוף, בבהלה, היא נפלה מצוק אל הים ולעולם לא נמצאה שוב. לאחר המקרה המצער הוא החל לכתוב את Lost Horsew', השיר הראשון שהיה אבן דרך לאלבומו החדש. "אחרי שלושה ימים הפסקנו לחפש. בכיתי על כל האובדנים שחווית עם השנים, והשיר הזה נכתב ומתוכו נרקם שאר האלבום. אלבום שהוא שיר הלל לקטנות שלנו ולחוסר השליטה שלנו לתת יופי וכבוד לאובדנים שמרכיבים את הטיפוגרפיה של החיים שלנו", סיכם האמן.
עריכה: עדן בן ארי