"אנחנו בכיוון של ירידה באינפלציה"
פרופ' משה חזן, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, על עליית הריבית: "היא תהיה טובה לכל מי שחרד להמשך הפעילות במשק, במיוחד לשכבות החלשות"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (ב') על ההחלטה בעניין גובה הריבית במשק. סביב ידיעה זו ביקשו ענת דוידוב, ועורכת התוכנית יעל איילון, לשוחח עם פרופ' משה חזן, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שהתייחס באריכות למצב המשק הישראלי והסביר את רציונל ההעלאה.
בפתח השיחה, ביקש פרופ' חזן להדגיש כי "המצב של הכלכלה שלנו הוא מצוין, בשבוע שעבר פורסמו נתוני החשבונאות הלאומית שעדכנו אחורה וראינו שלמעשה אנחנו כבר שלושה רביעים נמצאים מעל לקו המגמה שהיה צפוי לפני משבר הקורונה. הפעילות במשק הכלכלית מאוד חזקה. במקביל אנחנו רואים עלייה באינפלציה קצת מעל 5 אחוזים וברור לנו שחייבים לקרר את המשק".
"כאשר המשק במצב כל כך טוב וחזק, יש ביקוש לעובדים ואין עובדים שימלאו את המשרות, לאנשים יש הכנסה מאוד גבוהה והם רוצים להוציא את ההכנסה על מוצרים ושירותים, זה מה שבסופו של דבר מתדלק את עליית המחירים ולכן חייבים לשים רגל על הברקס ולהאט את המהירות בה הכלכלה מתקדמת", אמר.
באשר למצבם של היצואנים בצל עליית הריבית, הבהיר פרופ' חזן כי "אנחנו כרגע לא חוששים לא לפגיעה בפעילות, הדבר שמטריד אותנו זה התהליך האינפלציוני וחובה לעצור אותו ולהפך - זה מאפשר הוזלה של מוצרי הייבוא, חלקם באופן אוטומטי כמו טיסות לחו"ל, וחלק בתהליך קצת יותר איטי דרך עובדה שמוצרים מיובאים הופכים להיות יותר זולים".
"האינפלציה בישראל היא בעשירון הכי נמוך בין מדינות ה־OECD"
בהמשך השיחה, התייחס פרופ' חזן להתנהלותו של בנק ישראל נוכח האינפלציה ברחבי העולם: "אני חושב שבנק ישראל התחיל בהידוק המוניטרי בין הבנקים הראשונים כבר בשנת 2021, הפסקנו את ההתערבות בשטח מט"ח, הפסקנו הלוואות שנתנו לבנקים כדי שיתנו הלוואות לעסקים קטנים וזעירים והתחלנו להעלות ריבית. האינפלציה בישראל היא בעשירון הכי נמוך בין מדינות ה־OECD. התחזית קדימה היא שהאינפלציה רק צפויה ללכת ולרדת לכיוון מרכז היעד".
עוד הוסיף: "התחזיות שאנחנו עובדים מולן הן כאלה שכרגע אנחנו נמצאים בשיא וגם אם הירידה לא תהיה מונוטונית אנחנו לא צופים עליה מעבר לשיעור הנוכחי. זה טוב שלאנשים יש הכנסה ביד, צריך קצת לצנן את ההתלהבות והמהירות בה מתרחשת הפעילות הכלכלית כדי להאט את התהליך של האינפלציה".
בהקשר של המחירים בשוק הדיור, טען: "הדעה של הגופים הרלוונטיים הייתה ונשארה שהטיפול האמיתי במחירי הדירות היא דרך ההיצע. ראינו ברבעון הראשון של השנה עלייה מאוד גדולה בהתחלת בניות, אנחנו מקווים שההיצע יגיב. לגבי עליית הריבית, יכול להיות שהיא תאפשר במידה מסוימת התמתנות של עליית המחירים אבל זה לא הכלי שאמור לטפל בעליית מחירי הדירות".
"להעלות ריבית זה אף פעם לא דבר שלא בא עם עלות", הכריז, "אבל לתת לאינפלציה להמשיך להשתולל זה הדבר הכי רע שאנחנו יכולים לעשות למשק. זה פוגע בכוח הקנייה של הציבור, בפעילות הכלכלית ובעיקר באנשים החלשים. לכן, העלאת הריבים טובה לכל מי שחרד להמשך הפעילות הכלכלית הטובה במשק, במיוחד בשכבות החלשות".
"כלי הריבית הוא מעצור שאתה מנסה לשים כדי שהרכבת לא תדהר מהר מדי"
לאור אמירותיו, תהתה דוידוב האם במידה ויראו שהנתונים מתייצבים האם ישקלו להוריד את אחוז הריבית. פרופ' חזן הודה כי "לא, אנחנו עדיין בעיצומו של תהליך ההידוק. בהחלטה הקודמת התחזית של חטיבת המחקר הייתה שנגיע ברבעון השני ב־2023 לריבית של שני אחוזים ו־75 עשיריות. אני מניח שההידוק הימשך ואם יהיו סימנים מעודדים נשמח להפסיק את ההידוק כמה שיותר מהר. כלי הריבית הוא מעצור שאתה מנסה לשים כדי שהרכבת לא תדהר מהר מדי".
"אנחנו מהבנקים המרכזיים שהתחילו יחסית מוקדם, התחלנו את העלאות הריבית כשהאינפלציה השתית הייתה 3 אחוזים. הפסקנו את כל הכלים שהפעלנו במהלך המשבר, יחסית לבנקים מרכזיים אחרים התעוררנו אולי ראשונים. אני בהחלט חושב שאנחנו על התהליך ושנצליח לעצור את האינפלציה בזמן", סיכם.
עריכה: שני רומנו
