"הסכם הגרעין יאפשר לנו להרוויח זמן כדי להיערך לתקיפה"
אלוף מיל' תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וראש אמ"ן לשעבר, על ההסכם עם איראן: "עושה רושם שמתקרבים, אבל הוא עדיין לא סגור"
בצל המגעים לחתימת הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, הלילה (ג') תקפה ממשלת ביידן בסוריה יעדים אשר מזוהים עם משמרות המהפכה. לפי הודעת צבא ארה"ב, הותקפו מתקני תשתית של המשמרות. ינון מגל ובן כספית דנו על כך ב־103fm עם אלוף מיל' תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS וראש אמ"ן לשעבר, אשר הביע את דעתו בנושא.
"עושה רושם שמתקרבים אבל עדיין לא הייתי אומר שההסכם סגור וגמור, עוד צריך לקבל את האישור של מנהיג איראן", אמר היימן בפתח השיחה. "אחר כך יהיה זמן בין תאריך החתימה ליישום. אנחנו עוד לפני תקופה יחסית ארוכה. עושה רושם שזה הכיוון כי כל אחד מהצדדים מראה איך הוא השיג יותר מהאחר במו"מ, עושה רושם שהם מכינים את הקרקע לכדי הסכמה מסוימת".
באשר לטענה שההסכם זו האופציה הכי פחות גרועה שעומדת לרשותנו, הדגיש: "זה נכון, דעתי לא השתנתה בחודשים האחרונים, זה הרע במיעוטו. יאפשר לנו לקנות זמן שהוא חשוב. למות המצב הנוכחי של תוכניתה גרעין שחצתה את רוב הקווים שהתייחסנו אליהם כקווים אדומים בעבר, מצב חמור ביותר, ראוי לגלגל אותה לאחור מהר ככל הניתן ולהרוויח את הזמן כדי להיערך לתקיפה משמעותית שלא תביא להסלמה אזורית וניתן לבצע את זה. התזמן הזה יאפשר לנו".
"למה צריך לחכות עם התקיפה", שאל מגל בתגובה לאמירותיו, והיימן הסביר: "אפשר לשפר את האופציה, זה לא עניין מוגמר. כלומר, נניח שנרוויח את שמונה השנים האלה, אין לאיראן שום אינטרס בתקופת ההסכם לחרוג ממנו, אז אני יוצא מתוך נקודת הנחה שעד 2030 לא יהיה כלום, גם לא תהיה תוכנית גרעין. ב־2030 תוסר המגבלה על היקף העשרה של חומר, זה לא אישור לצאת לפצצה, הם עדיין בתוך המסגרת שאסור להם ללכת לנשק גרעיני אבל מותר יהיה להם להעשיר יותר".
"להשיג את כל מה שנדרש בהקשר הלגיטימציה הפנימית והעולמית"
עוד טען היימן כי "מהיכרותנו עם איראן והעובדה שאנחנו לא סומכים עליה לחלוטין והיא רואה את עצמה כאויב, רצוי לנצל את השמונה שנים האלה כדי לייצר יכולת מתוחכמת יותר, טובה יותר, מעמיקה יותר, היה והם ילכו קדימה לתקוף, להשיג לכך את כל מה שנדרש בהקשר הלגיטימציה הפנימית והעולמית ובראש ובראשונה את הגיבוי האמריקאי".
לאור דבריו, שאל כספית: "כדי להרחיק אותנו חודש אתה הולך להפיל עליהם 270 מיליארד דולר וטריליון דולר עד 2030 שילך לארגונים?". האלוף (במיל') ביקש לחדד: "לא מדויק. ב־2025 הם לא יחזרו לטווח זמן של שבועות כי ב־2025 עדיין אסור להם להעשיר יותר מ־300 ק"ג של אורניום. מה שמותר להם זה לייצר צנטריפוגות מתקדמות בהיקף נמוך יותר מהיום. לא רק שב־2025 יהיה להם אסור להחזיק חומר מועשר, גם ב־2030 בהתאם למגבלות שלהם הם עדיין יהיו במרחק של חצי שנה".
"ב־2030 הם עדיין יהיו נתונים תחת מגבלות", הבהיר, והוסיף: "לגבי הכספים, יש כאן עירוב של דברים. חלק מהכספים זה כספים תלויים. גם בשיא תקופת הסנקציות הם תמכו בטרור, התקציב עלה בעשרות אחוזים. הסנקציות לא השפיעו על העניין החתרני האזורי המסוכן, מה שהשפיע על זה זה רק היכולות של צה"ל, המודיעין המדויק, התקיפות והיכולת האווירית שעשינו מה שעשינו במשך התקופה הזו. לכן, איראן לא תהפוך לשווצריה כל כך מהר, היא עדיין מדינה שנתונה תחת עול כלכלי כבד ביותר".
"צריך להתייחס ברצינות לאיומים של נסראללה"
בהמשך, התייחס מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי להתנהלותו של נסראללה סביב אסדת הגז הישראלית כריש: "צריך להתייחס ברצינות לאיומים של נסראללה למרות שהוא עושה כאן מערכה תודעתית שכל תפקידה להשפיע ל דעת הקהל בתוך לבנון שיש לה ביקורת אדירה שהוא הביא אותם למצב שהם נמצאים בו. הוא מאיים כי הוא חושב שכל הישג שיושג הוא יגזור עליו את ההצלחה ויאמר שזה רק בזכותה איומים והנשק שלו, הוא הצליח להביא את משבר האנרגיה לכדי פתרון. הוא מוכן ללכת על הסף ופה יש סיכון רב מאוד".
"אם הוא ינסה עוד הפעם לשלוח קטמב"י איסוף ואנחנו נגיב, כי לא נוכל להכיל פעמיים ושהביטחון העצמי שלו יעצים, הוא יגיב חזרה, ומכאן ההסלמה למלחמה היא דבר שקרה בעבר ויכול לקרות גם בעתיד, זה מאוד מסוכן", הכריז, "צריך להזכיר - הפשרה אם תהיה היא לא בריבונות הישראלית. תמיד במים כלכלים זה הסכם של חלוקת המשאבים בהסכם בין מדינות, כך זה תמיד נעשה. ישנו הסכם שניתן לבצע, אנחנו רוצים את כריש, השפיץ של המאגר נכנס לתוך מה שיכול להיות במים הכלכליים שלנו ולכן צריך להגיע שם להסדרה. בכל מקרה, ראוי שיקבלו ויקדחו ואנחנו נמשיך".
עריכה: שני רומנו
