"לא תהיה לנו ברירה אלא להשתמש בכוח"
ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר אלוף (מיל') יעקב עמידרור על השלכות החתימה על הסכם הגרעין: "עולם שבו יש לגיטימציה למה שאיראן עושה - חמור לישראל"
בתדרוך לתקשורת הבינלאומית, אמר ראש הממשלה יאיר לפיד כי במידה וייחתם הסכם הגרעין האיראני, הוא יקנה לאיראן סכום לא מבוטל של 100 מיליארדי דולרים לשנה. האם הגענו לנקודת האל חזור בנוגע להסכם? אלוף (מיל') יעקב עמידרור, עמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, שוחח עם בן כספית ואריה אלדד והתייחס לדברים.
"אנחנו לא נפגע בריבונות האמריקאית ולא נאפשר להם לעשות את מה שאמריקה חושבת שטוב לאמריקה", אמר עמידרור בפתח השיחה, והדגיש: "התפקיד שלנו הוא לדאוג למה שטוב לישראל ולומר את דעתנו כדי שגם כשנבצע את מה שנבצע זה יהיה ברור שההסכם הגרוע הזה נחתם בניגוד לדעתנו. בנושאים אסטרטגים כדאי לפעול שהחרב עיין רחוקה מהצוואר כי כשהיא על הצוואר היכולת שלך לנוע קטנה. לכן, אני חשבתי שלא צריך לחכות לרגע האחרון. לצערי הרב לא היה אז רוב בקבינט כדי לעשות את מה היה שנכון לעשות, חלק מהאנשים שאמרו לנו מוקדם מדי אז אומרים לנו עכשיו שזה מאוחר מדי, מעין תופעת טבע כזו. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי שלאיראן לא יהיה גרעין. היה ברור מתוך הישיבות האלה שאין רוב בקבינט אז לא היה טעם לכנס".
בתגובה לאמירותיו, ציינו צמד המגישים כי אבל ראש ממשלה שרוצה לעשות מעשה כזה - שיגייס תמיכה. עמידרור הסביר כי "זה משהו אחר. אם מנגנוני הביטחון היו עם ראש הממשלה יכול להיות שזה מה שהוא היה עושה, אבל ללכת בלי שאין לך רוב בשמינייה שלך, אתה נכנס לקבינט כשאתה יודע שמנגנוני הביטחון נגדך, אני לא חושב שזה היה נכון, זה היה מוביל למצב יותר גרוע".
"חלק מהאנשים שבעד ההסכם לא מבינים את משמעות הלגיטימציה"
בהמשך, התייחס האלוף (במיל') לדבריו של תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שטען כי מכל האופציות הרלוונטיות החתימה על ההסכם היא הכי פחות גרועה ושהוא אף נותן עוד זמן לישראל: "לתחושתי, חלק מהאנשים שבעד ההסכם מהנימוקים של תמיר לא מבינים את משמעות של לגיטימציה".
"ההסכם הזה נותן לגיטימציה לאיראן לעשות דברים שלא היה להם עד היום, הוא יתן להם לגיטימציה עוד יותר גדולה בסופו ולחיות בעולם שיש לאיראן לגיטימציה בינלאומית לדברים שהיא עושה זה יותר חמור לישראל מכל הדברים שהם מתארים", הבהיר, והוסיף: "יש דברים שאיראן לא עשתה, היא נזהרה מאוד, למשל להתקרב ל-90 אחוזים. הדבר השני זה שזה נותן לה גישה לפי חשבון של איזה גוף אמריקאי למיליוני דולרים, כל מה שאיראן עושה במזרח התיכון והיא עושה רק רע, יגדל עשרות מונים ממחר בבוקר. והדבר האחרון, בזמן שאנחנו נתכונן גם האיראנים יתכוננו, לא צבאית, אבל היא תהיה הרבה יותר מוכנה מאשר בעבר לכל לחץ כלכלי".
לדבריו, "אנחנו נאבד את אחד מכלי הנשק החשובים שיש לנו ונעמוד בפני מצב מאוד מאוד קשה. לא תהיה לנו ברירה אלא להשתמש בכוח, כי שום לחץ אחר לא יעבוד אחרי שאיראן תהיה מוכנה הרבה יותר טוב. אני חושב שרוב אלה שבעד ההסכם לא מבינים את משמעות הלגיטימציה".
כאשר נשאל אז מה צריך לעשות, הודה: "אני לא בקיא בחלק המבצעי כדי להגיד באיזה יום נהיה מוכנים לתקיפה, אבל אם באמת היה המצב, חרב על צווארנו, היינו מאיצים את מה שאפשר וקובעים את זה בתאריך הקרוב שרק אפשר. זה לא סיבה בגלל שאנחנו לא מספיק מוכנים היום ורק מחר, בין היום למחר לאפשר לאיראנים לקבל לגיטימציה".
גרעין איראני? "צריך להיות מוכנים למלחמה גדולה כדי לא להגיע לשם"
"אנחנו מתכוננים לאפשרות לחיות בצל גרעין איראני?", תהו המגישים, ועמידרור הכריז: "זה כמעט טיפשות לא לעשות את זה. אנחנו בצבא חונכנו להתכונן תמיד לאפשרות הגרועה ביותר, אנחנו צריכים לומר שאנחנו נעשה הכול כדי שזה לא יקרה אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לאפשרות שלא נצליח. זה טריוויאלי בכל תיכנון אסטרטגי. אני חושב שעדיף לנסות ולא להצליח מאשר לא לנסות. צריך להתכונן לאפשרות, חינוך מינימלי של כוח חשיבה אסטרטגי להכין את תוכנית ב'".
בנוסף, טען עמידרור זה לא רלוונטי כמה הסכם הגרעין יעכב את האיראנים: "השאלה היא האם לא לעשות כלום ולהגיע לפצצה או לעשות משהו ולהגיע לפצצה יותר מאוחר. אני בעד הגישה שאומרת לעשות משהו ואם נגזר עלינו שתהיה פצצה אז שתהיה יותר מאוחר, אבל אולי היא תמנע את זה. אני זוכר את הוויכוחים לפני התקיפה בעיראק שאמרו לנו שזה רק לחמש שנים".
"יש אופציה כזו שאיראן תהיה מדינה עם נשק גרעיני?", שאלו כספית ואלדד לסיום, ועמידרור סיכם: "זו תהיה צורת חיים אחרת לגמרי מבחינה ביטחונית, יקרה מאוד, מאוד רגישה, נפיצה, אבל זה לא דבר שאין מדינות בעולם שחיו במצבים כאלה. אסור להגיע לשם, צריך להיות מוכנים למלחמה גדולה כדי לא להגיע לשם. אם זה יקרה? בסוף אסור להגיע לשם ולכן אין ברירה, נצטרך לתקוף".
עריכה: שני רומנו
