תקיפה באיראן? "הנושא הוזנח מ־2015"
אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, התייחס למשא ומתן על הסכם גרעין אפשרי בין איראן למעצמות: "העמדה הישראלית היום מאוד חלשה"
המשא ומתן בין המעצמות לאיראן לגבי הסכם הגרעין נמשך, כשברקע ישראל חוששת מתוצאותיו. אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר ועמית בכיר באוניברסיטת הרווארד, שוחח על כך עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב־103fm, והביע את דעתו בנושא.
"ההסכם - עובדה מוגמרת?", שאל יוכפז בפתח השיחה, וידלין הודה: "יש רק איש אחד שיחליט והוא לא יושב לא בירושלים, בוודאי לא בבריסל - הוא יושב בטהראן. המנהיג העליון של איראן, האיש איננו בוטח באמריקאים, לא רוצה באופן עקרוני את ההסכם אבל המצב הכלכלי של איראן יכול להיות שידחוף אותו בסופו של יום לתת אישור להגיע להסכם. אנחנו לא יודעי".
עוד הסביר כי לטענתו, גם במידה וההסכם ייחתם לא מדובר באסון אסטרטגי: "מדינת ישראל חזקה, יש לה בעלת ברית חזקה. הבעיה היא שאנחנו נמצאים בצומת שבה כל אחת מהברירות לא נוחה וטובה לישראל, גם אם חוזרים ולא פחות אם לא חוזרים. לכן יותר מאשר לדבר על ההסכם, מה שנכון לעשות הוא לראות מה אנחנו עושים דקה אחרי שאחת משתי האפשרויות שאינה תלויה בנו, תפקידה של ישראל מאוד נמוך".
"האמריקאים שגם הם להוטים להסכם, זה ממשל שמאשים את ישראל בדחיפת טראמפ לצאת מההסכם, ואומר 'תראו לאן הגעתם ואין הסכם'. האיראנים היום הכי קרובים לפצצה גרעינית מאשר היו אי אפם ואם לא יהיה הסכם יהיו יותר קרובים. לכן התפקיד של ישראל הוא להיערך לאחת משתי האפשרויות שלא תלויות בה. עושים את זה בשני ערוצים - אנחנו צריכים לחזור ולייצר לעצמנו את האופציה לפעול כאשר כלו כל הקיצין. זה אף פעם לא מאוחר רק שהנושא הוזנח מ־2015", הדגיש.
"כשישראל שכנעה את טראמפ לצאת היה ברור שהאיראנים יצאו גם וילכו קדימה"
לאור טענותיו, תהו צמד המגישים במה זה תלוי, ואילו האלוף (במיל') חידד את הדברים: "דבר ראשון, לתשומת לב שמתבטאת במשאבים ואחרי זה ביכולת של ישראל ללכת לפתרונות שעוצרים את תוכניתה גרעין באופן אחר ממה שנעשה בעבר, שנוכל להפתיע את האויב. ברמה העקרונית, ב־2015 הוחלט ובעיניי בצדק שיש לנו עכשיו הסכם ל־15 שנה, בשנים הראשונות ההסכם הוא טוב, מגלגל את האיראנים שנה לאחור, ואם הם שומרים את ההסכם, הם נשארים שם ל־13 שנים. לכן היה הגיוני ב־10 שנים האלה להשקיע בדברים אחרים, אבל ב־2018 כאשר ישראל שכנעה את טראמפ לצאת והיה ברור שהאיראנים יצאו גם וילכו קדימה, הם אפילו בחוכמתם לא יצאו מההסכם אבל הם הפרו אותו".
"של מי הייתה ההחלטה לא להסיט תקציבים לתוכנית הגרעין?", שאל יוכפז, וידלין טען: "יש איש אחד שאחראי בסופו של דבר על הכול - ראש הממשלה. אי אפשר היה להאשים את ראש הממשלה ב־2018 שאיראן לא נושא שחשוב לו מאוד. כאשר הוא שכנע את טראמפ לצאת מההסכם הוא היה צריך להבין שצריך להכין אופציה של תוכנית ב'. זה לא קרה ולכן העמדה הישראלית היום מאוד חלשה. ראש הממשלה החליפי בנט דיבר על זה באופן גלוי, אנחנו כולנו יודעים שלא היה תקציב".
לדבריו, "אני חשבתי ב־2018 שלא נכון לצאת בלי שני מהלכים מקבילים - שזה לא רק ארה"ב אלא גם האירופים מנסים להביא הסכם יותר טוב והכנת אופציה צבאית למקרה שהאיראנים עושים את מה שהם עשו. זהו החטא הקדמון שמביא אותנו ב־2022 למצב שארה"ב, ידידתנו הטובה, שומעת אותנו אבל עושה דברים שאינם בהכרח לטובתה של ישראל".
בתגובה לאמירותיו, טענה דוידוב כי על פי ניתוחו אין טעם שישראל תצא לפעולה. ידלין ביקש להבהיר כי "ישראל צריכה לקנות את הזמן כדי לחזור למצב שיש לה אופציה לפעולה. לכן במידה מסוימת אלה שתומכים בחזרה להסכם אומרים שהוא רע אבל קונה לנו זמן. זה לא הסכם או לא הסכם, אלא מה אנחנו עושים עם הזמן שההסכם נותן לנו אם חוזרים אליו ומה אנחנו עושים במקרה ואין הסכם ואיראנים ממשיכים לדהור קדימה".
"במידה מסוימת לא הצלחנו לעצור את האיראנים במסלול של צבירת החומר הבקיע"
בסיום השיחה, התייחס לשעבר ראש אמ"ן לנסיעתו של ראש המוסד: "אני חושב שהדבר הכי חשוב, גם פה יש החמצה, הוא הנושא של הסכם ארוך יותר וחזק יותר, בייחוד בנושא הפיקוח. את הרעיון הזה של ארוך יותר וחזק יותר לא המציאו בירושלים, המציאו בוושינגטון. מזכר המדינה, בעדות של בקונגרס, דיבר על הנושא הזה. הוא מודה שההסכם ב־2015 לא טוב, צריך להאריך אותו, אנחנו מתקרבים לשנים הרעות, וצריך להדק את הפיקוח".
"אני יודע שראש המוסד, הנושא של התיקים הפתוחים, של כל תוכנית הנשק, כשהוא אמר שההסכם מבוסס על שקרים הוא התכוון לזה. האיראנים ב־2015 קיבלו 10 שאלות מהסוכנות לאנרגיה האטומית בנושאי ממדי הנשק של התוכנית והם שיקרו בכל השאלות וקיבלו ציון עובר. זה נושא שצריך להקפיד ולהסתכל עליו. במידה מסוימת לא הצלחנו לעצור את האיראנים במסלול של צבירת החומר הבקיע, ואנחנו חייבים להיות מסוגלים לעצור אותם", סיכם.
עריכה: שני רומנו
