תל אביב שוקעת?
פרופ' מיכה קליין, החוג לגאוגרפיה ומדעי הסביבה באוני' חיפה, על הבולען שנפער בנתיבי איילון: "החשיפה החוצה הייתה בבת אחת אבל השקיעה זה תהליך"
אלפי נוסעים בכביש איילון נדהמו לראות אתמול (ש') כי בולען נפער ביציאה למחלף השלום לכיוון דרום, במזל גדול מבלי שאף מכונית נתקעה בפנים. האם אכן יש קשר בין הבולען לעבודות על מגדל עזריאלי הרביעי? פרופ' מיכה קליין, החוג לגאוגרפיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, הביע את דעתו המקצועית בנושא.
"אינני מהנדס, באתי לעסוק בתחום של שקיעת קרקעות מתוך עיסוקי בעלייה בגובה פני הים", הסביר פרופ' קליין. "התברר שכל הערים הגדולות בעולם שנמצאות באזור שבהם שואבים מי תהום, הם האזורים שבהם עליית גובה פני הים רבה. התברר שערים בעולם, הן קרובות לקו החוף והן רחוקות, ברגע ששואבים את מי התהום כדי לאפשר עבודות, הערים האלה שוקעות בקצב גדול מאוד".
לאור דבריו, תהו המגישים האם תל אביב שוקעת, ואילו פרופ' קליין הבהיר: "תל אביב שוקעת אבל מדידות כמותיות אני לא יכול להגיד שנעשו. המקום היחיד לאורך קו החוף הישראלי שבו אני יודע על מדידות שערך המכון הגיאולוגי כבר לפני 20 שנה מדברות על כך שאזור מפרץ חיפה, הקניון בלב המפרץ, שקע באותן שנים בקצב של עד 7 מ"ל לשנה. זאת אומרת, אין לנו הרבה מדידות כמותיות בישראל, אבל כאשר התהליך ידוע, שואבים מי תהום, התוצאה של שקיעה היא ברורה, זה לא אולי".
"שקיעה מצטברת שעכשיו באה לידי ביטוי"
"מגדלי עזריאלי הראשונים בנו לפני 25 שנה, יש לך שקיעה מצטברת שעכשיו באה לידי ביטוי, אני לא אומר שזה ביום אחד. החשיפה החוצה הייתה בבת אחת, אירוע חריג, אבל השקיעה זה תהליך שהולך ומתמשך במשך שנים. זה שאיבת מים פושעת, יש שאיבת מים לצורך האדם, פה זה שאיבת מים ששווה לשואב, לקבלן או היזם, לשלם את הקנס, ולא להחזיר את המים למי תהום אלא לשפוך אותם לתעלת האיילון. זה מה שקורה באזור תל אביב", הדגיש.
בסיום, הבהיר פרופ' קליין כי "הם חייבים על פי חוק להחזיר את כל מה שהם שואבים, אבל זה תהליך מסובך. הדבר הכי פשוט לשאוב את המים, לשלם את הקנס ולהזרים את המים אל הים. הבולען הבא יהיה או לאורך תוואי הרכבת או ליד מקומות שבהם בונים מגדלים גדולים".
עריכה: שני רומנו
