ב־29 בספטמבר צוין יום הלב הבינלאומי, במסגרתו אירח פרופ' רפי קרסו את פרופ' ירון ארבל, מומחה לקרדיולוגיה וצינתורים, לשיחה על קידום חשיבות הורדת ה־LDL (הכולסטרול הרע) בקרב מי שחווה אירוע קרדיווסקולרי.
תחילה הסביר פרופ' ארבל מהו התקף לב מבחינה פזיולוגית: "בלב יש שלושה כלי דם שמספקים דם ללב, בהתקף אחד מכלי הדם נסגר באופן פתאומי ואז אותו אזור בלב לא מקבל מספיק דם ואותם תאי שריר של הלב מתחילים למות. בהתחלה זה מלווה בכאב ובהמשך אם אנחנו לא מטפלים בזה או שאותו אזור בלב יפסיק לעבוד, ובחלק מהמקרים אנשים פשוט מתים מזה. אנחנו שומעים הרבה פעמים על אנשים שהיה להם התקף לב, דום לב, ומתו".
"כלי הדם האלה נסתמים מסוג של בלאי. לאט לאט לאורך השנים מצטברות לנו שכבות שומן, בעיקר כולסטרול, שלאט לאט סוגרים את כלי הדם האלה", הוסיף, "בשלב מסוים, כלי הדם האלה, הטרשת, יכולה להתפוצץ, על זה נוצר קריש דם, שסוגר את העורק באופן מלא ולכן יהיה לנו התקף לב. גורמי הסיכון הם גורמים שכולנו מכירים - אורח חיים לא בריא, לא ישנים מספיק, עודף משקל, מעשנים, סכרת, עודף כלסטרול, יתר לחץ דם".
עוד טען פרופ' ארבל כי "ככל שיש לנו יותר גורמי סיכון אנחנו יותר משפיעים על קצב צבירת השומנים בכלי הדם. כל אחד מאיתנו נולד עם מטען גנטי, כלומר יש אנשים שיכולים להיות רזים מאוד ולמרות זאת יהיה להם התקף לב בגיל 45. חשוב לזכור שלתורשה יש מרכיב מאוד מרכזי".
כאשר נשאל מה יהיו הקריטוריונים שלפיהם נפנה לקרדיולוג לבדיקה על מנת למנוע את הסיכון להתקף הלב, השיב: "אני בתור קרדיולוג, אני חושב שכל מי שיש לו מספר גורמי סיכון חובה שהוא יבוא לבדיקות, למניעה, לבדוק אם אפשר לעשות משהו עם איזון גורמי הסיכון שלו. בנוסף, אם יש לך תלונות ובין אם לא, גם כדאי לבוא. יש וויכוח האם מישהו שהוא בן 50 ויש לו רק קצת לחץ דם האם הוא צריך לבוא - שם הדעות חלוקות".
"אני חושב שזה די ברור שאם יש לך כמה גורמי סיכון חד משמעית אתה צריך לבוא. אנשים עם גורם סיכון אחד ממש לא מאוזן, כמו כולסטרול גבוה, גם צריכים לבוא לקרדיולוג. ברוב הפעמים רופאי המשפחה עושים עבודה מדהימה וכתוצאה מזה הרבה פעמים לא צריך לבוא לקרדיולוג", הדגיש.
בהמשך, ביקש פרופ' ארבל להבהיר את הסיכון בכולסטרול גבוה: "כשאנחנו מסתכלים ברמה הכללית, אנחנו יודעים שככל הכולסטרול יותר גבוה יהיה לך יותר סיכון למחלות לב, כלי דם ושבץ מוחי. זה מאוד דומה למישהו שמעשן, כולנו מכירים את האנשים בני ה־85 שעישנו שתי חפיסות ביום ולא קרה להם כלום. הבעיה שלנו, שבגיל 30-20 אתה לא יודע אם אתה מברי המזל, אנחנו יודעים שסטטיסטית על כל 40 מ"ג כולסטרול שזה עולה, יש לך עלייה ב־20 אחוזים בסיכון".
על ההבדל בין כולסטרול טוב לרע, הסביר כי "שניהם נקבעים גנטית ברוב המקרים, התזונה משפיעה, משמע גם אם אתה צמחוני או טבעוני זה ירד קצת אבל לא בהרבה. בגדול, אנחנו רוצים שהכולסטרול הרע יהיה כמה שיותר נמוך והטוב יהיה גבוה. הכולסטרול הרע הוא בעצם זה שמסתובב בגוף, הכולסטרול הטוב אמור לנקות את זה".
"הכולסטרול הרע הוא כמו אבנית", ציין קרסו, פרופ' ארבל חיזק את דבריו: "נכון, כלומר אם אתה היית פותר את הסרטן ותאונות הדרכים וכולנו היינו חיים עד גיל 150, כנראה שלכולנו מתישהו היה התקף לב או שבץ, פשוט הרבה פעמים אנחנו מתים לפני זה".
בשיתוף נוברטיס
עריכה: שני רומנו