"נורא קשה להגיד 'אני אקים להקה'"
דורון טלמון, סולנית ההרכב המוזיקלי ג'יין בורדו, התארחה באולפן של רז שכניק ושבה לצלילים מאלבום הבכורה • אז הכל התחיל? כמו בכל הסיפורים הטובים
בעשור האחרון מדינת ישראל זכתה להכיר כמה וכמה אומנים והרכבים מוזיקליים מרעננים. ביניהם, חברי ההרכב המוזיקלי ג'יין בורדו, שהצליחו לכבוש את הבמות, את תחנות הרדיו, ובעיקר את לבבות המאזינים. אלבומם הראשון יצא בשנת 2014, באמצעות פרויקט למימון המונים, ונשאר איתנו עד היום.
רז שכניק בחר לארח באולפן את דורון טלמון, סולנית ההרכב, שפרסה בפנינו את הסיפורים מאחורי הלהיטים שכולנו מכירים. אז מי זו עינב? איך מתמודדת טלמון עם אהבת הקהל? והאם השיר 'איך אפשר שלא' נכתב על בן זוגה מתי גלעד, שלוקח גם הוא חלק בהרכב?
אין כל ספק שג'יין בורדו היא אחת מהתופעות הבולטות בשמי המוזיקה הישראלית, והם כאן כדי להישאר. אלבום הבכורה הניב להם את הלהיטים 'עינב', 'וויסקי', ו'איך אפשר שלא', אבל אם תשאלו את טלמון היא תגיד לכם שזה לא היה קל. רגעים אחרי שהאזינה ללהיט 'איך אפשר שלא' הודתה: "האמת די קשה לי לשמוע אותי שרה אז. לרוב שמתנגן שיר אני מחלישה או מעבירה". טלמון הסבירה כי היום היא הרבה יותר סלחנית כלפי הזמרת שהייתה בעברה. "קשה לי בתור מוזיקאית וזמרת יוצרת לשמוע את הבוסריות הזו, אבל היום אני מאמינה שיש בה קסם".
"אי אפשר להוציא אלבום עשירי מבלי להוציא קודם את האלבום הראשון"
לאורך כל הדרך קיבלה טלמון תמיכה מלאה ממשפחתה, ואת השיחה עם אביה לפני ההופעה הראשונה ב'תמונע' היא כנראה לא תשכח לעולם. "אני מתה מפחד לפני ההופעה הראשונה, ולא מבינה איך הצלחתי לעבוד על כולם שאני עושה את זה. אז אבא שלי התקשר אליי ואמר לי 'את זוכרת מה ההבדל בין הגדודים לבין סיירת מטכ"ל? הכנה, הכנה, הכנה'. זה היה דבר שנורא צחקתי עליו באותו הרגע, אבל אני לוקחת את זה איתי עד היום. אחר כך הוא אמר עוד משפט שנשאר איתי 'אי אפשר להביא את יום רביעי לפני יום שלישי באותו השבוע'. זאת אומרת, שאי אפשר להוציא אלבום עשירי מבלי להוציא קודם את האלבום הראשון", סיכמה.
"הייתי במסלול של זמרות, ולא העזתי להשמיע חומרים"
אם שאלתם את עצמכם איך התחיל כל הקסם התשובה מסתתרת בבית הספר למוזיקה 'רימון'. טלמון, שהייתה תלמידה במקום השתוקקה לעמוד על במה ולשיר, אבל התקשתה לעשות זאת. "רציתי לפרוש באמצע, אבל אמא שלי אמרה שאסיים את הלימודים ואם לא ארצה לעסוק במוזיקה זה בסדר. היא לא רצתה שהפחד ינהל אותי. "הייתי במסלול של זמרות, ולא העזתי להשמיע חומרים. אני זוכרת שהלכתי לקורס הלחנה עם יהודה עדר, כיביתי את האור בכיתה, וככה הם שמעו לראשונה את 'עינב'".
החוויה החיובית ברימון, ושיתופי הפעולה שנרקמו ממש על הדשא או במסדרונות, הצליחו לגרום להתהוות ג'יין בורדו. "תמיד עבדתי מתוך משימות נורא קשה להגיד 'אני אקים להקה', אבל ללכת לתחרות זה יותר קל. היינו בתחרות, אבל לא עברנו לשלב השלישי. בסוף החלטנו להקליט אי פי ולהתחיל להופיע יחד".
"היינו שני אמנים, סטודנטים שאין להם שקל על התחת"
הזוגיות המוזיקלית עם מתי גלעד הלכה והעמיקה, והקשר ביניהם הפך לקשר זוגי. טלמון סיפרה שהשיר 'איך אפשר שלא' לא נכתב על גלעד, אבל הוא שמע אותו והתאהב. את השיר 'בועות סבון' כתבה טלמון על הקשר עם גלעד, וסיפרה: "היינו שני אמנים, סטודנטים שאין להם שקל על התחת, גרנו יחד בדירה מעאפנה ביהודה הלוי. בטיול הראשון שלנו לאמסטרדם אכלנו רק מקונלדס", שיתפה.
אם שאלתם את עצמכם מה ההשפעה המוזיקלית של טלמון וחברי ההרכב התשובה היא מוזיקת קאנטרי. "בשירי קאנטרי יש סיפור. אתה מקבל סיפור שלם, כאילו אתה רואה סרט. ככה אני כותבת. חברי ג'יין בורדו המשיכו את הסיפור שלהם בהופעות ברחבי הארץ. טלמון שיתפה את קהל המאזינים בהופעה אחת מיוחדת במינה: "היינו בשוק הטורקי בחיפה, היה ממש מלא אנשים. מפוצץ. הם טיפסו על המרזבים והגגות. זו הייתה הופעה פתוחה כזו, ופתאום שמעתי את כולם שרים את 'וויסקי'. חשבתי לעצמי 'כן? אתם אוהבים את זה?' זו הייתה תחושה מדהימה. לא חשבתי שיאהבו את השיר הזה ככה. הרי מדובר בסיפור די קשה על קרובת משפחה שמכורה לאלכוהול, ופתאום זה הפך להיות שיר שמרימים איתו לחיים".
"הכול על מיקרופון אחד"
בהמשך שיתפה בסיפור שמאחורי הסינגל 'קרן שמש', ואמרה: "מתי ניגן בסלון, ואני אמרתי לו 'תמשיך את זה בלוזי', ואז כתבתי לו מילים. אנחנו בהחלט יוצרים יחד, אבל רוב שירי האלבום הראשון נכתבו לפני שהכרתי אותו. התחלנו את ההרכב כחמישייה, ועברנו לשלישייה, ופתאום נהיה איזה סאונד מיוחד להרכב. פנינו לתומר ישעיהו שיפיק את האלבום והקלטנו את רוב השירים אצלו בבית. בדירה שלו ברחוב לווינסקי. הכול על מיקרופון אחד".
לפחות מבחינת קהל המעריצים ההרכב זכה לאהבת הקהל בצורה כמעט מידית, אבל טלמון לא שוכחת את הדרך הארוכה שעברו עד שהגיעו לאן שהגיעו. "עבדנו כל כך הרבה, והכול קרה בצורה הדרגתית. אני זוכרת שעשינו הופעת השקה, והתחבאנו בשיחים עד שתתחיל ההופעה, כי לא היה חדר אומנים. נלחצתי שזה לא ילך, ולא מספיק נהניתי. יכולה להגיד שלא חגגתי את הרגע, פחדתי שייקחו לי את זה, ושאולי זה לא מגיע לנו. מבחינתי אפשר עכשיו לשייט קדימה ולעבוד בכיף, אנחנו לא נחים על זרי דפנה, ואני מאוד נהנית מהתקופה הזו".
"הרגשתי שאני צריכה לכפר על הבוסריות הזו"
בהמשך, ביקשה טלמון להוסיף "אני לא הרגשתי שיש לי את זה. הרגשתי שאני צריכה לכפר על הבוסריות הזו. אומרים לי שאוהבים את השיר וויסקי ואני אומרת 'כן? אתם אוהבים את זה?' כשאתה משמיע את השירים אתה גורם לי להתגעגע אליהם".
את 'עינב', סינגל נוסף מאלבום הבכורה המצליח, לא יכולנו להשאיר בצד. לכן, רגע לפני סיום הריאיון סיפרה מה עמד מאחורי כתיבת השיר: "זה על מישהי ששמע לא עינב. השם שלה לא מתחרז עם שום דבר וזה מעצבן. כתבתי את זה כי הייתה משימה לכתוב על מישהו שבא לי ברע וכתבתי עליה. היא סימלה את כל ההשוואות האלה, ואת כל הקנאה הזו שהייתה לי. אני מרגישה רע על השיר הזה כי אני פמיניסטית, ואני לא רוצה להוריד אישה אחת בשביל להרים אחרת. אני בעצם התכוונתי לרדת על עצמי. הרי היא יפה והיא מהממת ואני מודה שאני מקנאה, וזה ריפוי עצמי".
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי
