המאזינה: "נשברו לי חמש צלעות ואחת גרמה לחור בריאה"
ד"ר הגר גפן בת ה־70 עברה לינץ' כשהלכה לתמוך במוסקי זיתים ליד מאחז מעלה עמוס • זהבי: "ראיתי בסרטון צעירים מכים זקנה ומפוצצים לה את הצורה"
ד"ר הגר גפן בת ה־70, הותקפה באלימות כשהלכה לתמוך במוסקי זיתים ליד מאחז מעלה עמוס ועצמותיה נשברו. לאחר שהתאוששה מהמקרה, שוחחה עם נתן זהבי ב־103fm.
"זה שאני יכולה לדבר ושיש לי קול זה כבר אומר הרבה, כי בגלל החור בריאה לא יכולתי לדבר. היו בעיקר חבטות, 5 חבטות ב־5 מקומות שונים בגוף שנשברו שם, 5 צלעות שאחת מהן קרעה את החור בריאה", שיתפה.
המגיש שאל את ד"ר גפן מדוע לדעתה, מתנחלים היכו אותה, השיבה: "הם טוענים שאנשים כמוני צריך להרוג והם לא אמורים לחיות במדינה הזאת. לא אוכל לזהות אותם, כולם היו רעולי פנים. אבל תראה, אני כל הזמן בעצם הייתי בסוג של מגננה - מצד אחד, כשהלכתי אחורנית כדי לא לחטוף את 'הבומבות' של האבנים ולנסות בכל זאת לצלם, ואחר כך כשהסתובבתי והלכתי למצוא מקום במדרון של הגבעה, כדי שהם לא ימצאו אותי ואולי אני אצליח לצלם".
"בהפגנות אני לא טובה, אני טובה במעורבות עם בני אדם, בעשייה קהילתית"
באשר לתהייה של רבים מדוע הלכה מתלכתחילה למקומות כאלה מסוכנים, טענה כי "רוב ימות השבוע אני מלווה רועים פלסטינים בבקעת הירדן, אנחנו נמצאים במצבים מול מתנחלים חוואים שהם מאוד מאוד קרובים לפגיעה פיזית בגוף שלנו. בהפגנות אני לא טובה, אני טובה במעורבות עם בני אדם, בעשייה קהילתית".
עוד הדגישה כי "תוך כדי כך אני עושה משהו ואני משוחחת עם אנשים. אני פוגשת אנשים מאירופה ומארצות הברית, אנחנו משוחחים על מה שאנחנו עושים, אנחנו מחליפים תפיסות ואנחנו מזהירים ומגינים אחד על השני".
לדבריה, "אני הולכת על הדברים הקטנים שבין אדם לחברו. אני מתחילה מהעולם של ללוות רועה פלסטיני מבקעת הירדן, ללוות נוטעי עצי זית. לא חשוב מה, אבל המגע שלי הוא המגע האנושי, הישיר, עם הבן אדם ואני יכולה באמת להגיד לעצמי שעשיתי משהו קטן מאוד אבל לא השארתי את הבן אדם לבד. יש עוד כמה אנשים כמוני".
"הייתי אומרת להם 'בואו נעשה מסע של שבוע, יום־יום, מהבוקר עד הערב, נעשה כמה דברים ביחד"
זהבי סיפר שהעיתונאית סילבי קשת, הגדירה את אותם תוקפים בשם 'מתנחבלים'. ושאל את הגר אם הייתה יכולה לשבת בבית קפה רגוע ולשוחח עם אותם אנשים, מה הייתה אומרת להם.
לטענתה, "לא הייתי יושבת איתם בבית קפה. הייתי אומרת להם 'בואו נעשה מסע של שבוע, יום־יום, מהבוקר עד הערב, נעשה כמה דברים ביחד. נלך, נתסכל, נדבר, נשוחח ורק אחר כך אולי נשב בבית קפה'. קודם אני עובדת עם האנשים, והמילה עבודה היא מילה בעייתית, אבל קודם אני פעילה עם האנשים. אני עושה איתם כל מיני התרחשויות. רק אחר כך אנחנו נשב בבית קפה, רק אם יהיה אספרסו קצר".
עריכה: נויה חסון
