"זו טרגדיה נוראית - מבחינתי, זה משפט שלמה"
ברנדי הירש, משגיחה הלכתית במכון פוע"ה, המלווה זוגות בתהליך הפריה חוץ גופית: "כל עוד אני לא נמצאת, אף אחת לא עושה צעד"
בית המשפט המחוזי בלוד פסק בסוגיית הבדיקה הגנטית של העוברית בבית החולים אסותא בראשל"צ, אשר הוחזרה כחלק מטיפולי פוריות ככל הנראה לא לאמה הביולוגית. ברנדי הירש, משגיחה הלכתית במכון פוע"ה מזה 22 שנה, המלווה זוגות שעוברים תהליך הפריה חוץ גופית, שוחחה עם ענת דוידוב וגולן יוכפז והתייחסה למחדל בבית החולים.
בפתח דבריה, התייחסה לתפקידה כמשגיחה במכון והסבירה: "אני לא עושה כלום עם הידיים, רק בודקת. הרי ברור כאור השמש שברגע שיש עוד זוג עיניים - העבודה נעשית אחרת. יכולות להיות חס ושלום טעויות, אבל אצלי אין דבר כזה, אסור שיהיה, כי זאת העבודה שלי". לדבריה עבודתה היא תוצאה של מסקנות הרבנים, שצפו מבעוד מועד את הבעיות ההלכתיות שעלולות לצוץ בתהליכי ההפריה: "מטבע הדברים, יכול להיות מצב של טעות אנוש, אבל אסון שיהיו טעויות כאלה כי מדובר באמת בחיי אדם. ברור שיש כאן עניין הלכתי - אני, כאישה דתית, צריכה להיות בטוחה שאני מקבלת את העוברים שלי מהזרע של בעלי ומהביצית שלי".
בהמשך, עוד הדגישה: "הזוג שעובר את התהליך הוא זה שמזמין אותי, וברגע שאני נכנסת לבית החולים ופוגשת את הזוג, אני מכירה אותו, מדברת איתו, מקבלת ממנו את כוסית הזרע, וגם מעודדת ומרגיע, ורק אז נכנסת למעבדה עם הכוסית. אני חלק מהתהליך מתחילתו ועד סופו. בחודש האחרון, בעקבות האירוע באסותא, עלתה העבודה שלנו ב־400%. אנחנו עובדות עם כל הנשמה והלב, לומדות את הנושא לעומק, גם מבחינת החומרים וגם מבחינת התהליכים, ובסוף נבחנות. מהרגע שהתהליך מתחיל, כל עוד אנחנו לא נמצאות, אף אחד לא עושה שום דבר. ברגע שלא נותנים לנו להיכנס, אנחנו כבר לא נותנים לבית החולים את ההשגחה".
על המכון, עוד סיפרה: "הצוות מורכב מ־60 משגיחות ורוב המימון מגיע בעיקר מתרומות, רק חלק קטן ממומן על ידי משרד הבריאות. לזוג עצמו השירות שלנו עולה ממש סכום סמלי, לפעמים לא מכסה אפילו את הנסיעות שאנו עושות לכל קצוות הארץ. אני עובדת במכון כבר הרבה מאוד שנים, אבל אני זוכרת מקרה אחד מאוד חד שהיה לי מחוץ לארץ כשטסתי עם הזוג לתרומת ביצית. האישה חיכתה להחזרת העוברים ואני הייתי במעבדה עם האמבריולוג, כשראיתי שהוא הוציא עוברים שהם לא שלה. מיד אמרתי לו, אבל הוא התעקש שכן - בסוף הוא אמר לי, "וואו, את צדקת". הוא היה כל כך נבוך שהייתי צריכה להרגיע אותו".
"בליבי אני מקווה שלא יידעו מי האמא הביולוגית"
לסיום, התייחסה הירש להשפעות המחדל באסותא, וטענה: "זו טרגדיה נוראית, מבחינתי זה ממש משפט שלמה. זה פשוט נורא. כששמעתי את המקרה, לא ישנתי בלילה. דיברתי עם הבוס שלי והתלבטנו האם לכנס את המשגיחות כדי לדון בנושא, כי ברור שיש פסיקה הלכתית. עם זאת, בינתיים בכלל לא יודעים מי זאת האמא הביולוגית ובליבי אני מקווה שלא יידעו. אני בתור אם, לא יכולה לחשוב על זה בכלל. אני לא יודעת מה לומר, זה פשוט נורא. הרי מי שמגדלת את העובר בבטנה - הוא שלה לכל דבר, היא נקשרת אליו והוא אליה. מצד שני, העובר הזה באמת לא שלה. לכן, אני באמת לא יודעת. כמה שאני חושבת יותר לשני הכיוונים, אני מבינה שזאת פשוט טרגדיה. לאחר שפורסם המחבל, העלייה משהו - אני מתרוצצות ממקום למקום, אנחנו פשוט לא עומדות בעומס".
עריכה: דוד זבולוני
