"כמי שמשתייך לציבור החילוני וכבעל דעות מתונות בתחום המדיני, יש לי סיבות להיות מוטרד מתוצאות הבחירות. אבל השאלה שאני מציג איננה קשורה בכך. היא נוגעת בלב הדמוקרטיה. אריה דרעי הוא מנהיג מפלגה שזכתה במספר דו־ספרתי של מנדטים. הדבר לא מונע צדקנות וטהרנות ובעקבותיהן את השאלות: האם הוא יוכל לכהן כשר? והאם מערכת המשפט ובג"ץ בראשה לא יפסלו אותו?".
כך כתב פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, במאמרו 'כיבוד ההליך הדמוקרטי של מדינת ישראל מחייב לאפשר לדרעי לכהן כשר' מסוף השבוע, זאת באשר לאפשרות כי יו"ר ש"ס אריה דרעי ישוב לתפקיד שר. פרופ' פרידמן שוחח עם בן כספית וינון מגל והתייחס לדברים. "אין סיבה שדרעי לא יהיה כשיר", טען. "החוק קובע שאם ח"כ או שר מורשע במהלך תפקידו, וההרשעה עם קלון, הוא צריך להתפטר מהכנסת אך יכול להתמודד לכנסת הבאה. אין מניעה שיעשה זאת. אני חושב שצחי הנגבי הורשעו ופרש, ואחרי התמודד לכנסות הבאות. מה שמונע על פי החוק הוא מאסר בפועל, ואז צריך לחלוף פרק זמן עד שאדם יוכל לחזור לכנסת ולעשות להיות שר".
"מאסר על תנאי אינו שולל חזרה לכנסת, עם או בלי קלון", הוסיף. "בכנסת שאחריה דרעי נכנס לכנסת בראש הרשימה, אין מעצור כזה. נכון שבית המשפט העליון המציא חוק שלא כתוב, שהוא בחוסר התאמה עם חוקי הכנסת, שזה יכול להיות בלתי סביר מצד ראש ממשלה שלא להכניס לממשלתו חבר כנסת עם כתב אישום או דופי מוסרי כנראה, כך לפי שיקול דעת בית המשפט. יש לי ספקות גדולים לגבי קיום החוק הזה, אבל אני לא מניח שאחרי שציבור של 300 אלף או יותר בחר בו, בית המשפט העליון יתערב".
בסיום דבריו, התייחס פרופ' פרידמן לסוגיית פסקת ההתגברות, ואמר: "הכנסת יכולה לבטל החלטות של בג"ץ הקובועת חוקים ברוב של 61 בלי שום פסקת התגברות. פסקת התגברות נותנת לבית המשפט העליון משהו שלא היה לו עד היום, פסקה כזו תכיר בסמכות העקרונית של בית המשפט העליון לבטל חוקים אם הם מנוגדים לחוק יסוד כבוד האדם. כשם שהיום יכולה הכנסת לשנות את החוק הזה, ייקבע בפסקת ההתגברות איך העניין יבוצע. כשמדובר בחקיקה של בג"ץ, הכנסת יכולה להתגבר על כך בפחות מ־61".
עריכה: מיכל קדוש