סרטן הערמונית, סוג מסוים מאוד של גידול ששכיחותו עולה בקרב גברים לאורך ההתבגרות הטבעית של הגוף, כבר מזמן לא הפך לשם נרדף רק לסכנת חיים ולבשורת איוב. כיום, עם ההתקדמות הטכנולוגית באמצעי המכשור הרפואי, ניתן לאבחן ולטפל בסרטן הערמונית באופן מהיר ויעיל, ללא תופעות לוואי משמעותיות ועם חזרה מהירה לשגרה הברוכה.
בפרק הנוכחי בפודקאסט 'מקדימים רפואה' בהגשת פרופ' רפי קרסו, אירח את ד"ר שי גולן, מנהל השירות לאורולוגיה אונקולוגית במרכז רבין ויו"ר החוג לאורולוגיה אונקולוגית של איגוד האורולוגים הישראלי, ואת ד"ר דב אנגלשטיין, יו"ר איגוד האורולוגים הישראלי, ויחד צללו השלושה אל נבכיה של המחלה, שגילוי מוקדם הוא בהחלט פקטור משמעותי בכל הנוגע אליה.
אז במה מדובר? "הערמונית היא אחת מבלוטות המין של הגבר, ויש לה חשיבות רבה בייצור נוזל שחיוני לפוריות", פתח ד"ר אנגלשטיין. "בגיל המבוגר הערמונית הזו עושה לנו צרות, כשהיא גדלה היא יכולה ללחוץ על השופכה ולגרום להפרעות במתן השתן. ידוע שהסרטן יתפתח עם הגיל - בגיל 80, אצל כל הגברים תהיה מידה מסוימת של סרטן הערמונית, אך הרבה פעמים הוא לא יהיה מורגש ולא ישפיע על תוחלת החיים שלנו. המטרה היא לגלות את הסרטן בצעירים מספיק, שיכולים ליהנות מהגילוי ומהטיפול אחר כך".
חלק חשוב מהמחלה ומהדרך אל ההחלמה, היא האבחון. "עושים בדיקת דם של חלבון ה־PSA, המופרש במצבים שונים מבלוטת הערמונית אל הדם. זה היה כלי המרכזי לאבחון", תיאר ד"ר גולן. "ומאחר וזה חלבון לא ספציפי לסרטן הערמונית, מאחר והוא עולה במצבים דלקתיים או כשהערמונית גדולה, ולכן למדנו איך להשתמש בחלבון בצורה נכונה יותר. עלו מספר בדיקות הדם, בדיקות ההדמיה והטכנולוגיות החדשות שעזרו לנו לאתר את אותם מטופלים שיש להם סרטן ערמונית משמעותי שעלול לסכן אותם".
ומה לגבי הנתונים? גולן סיפר: "זה הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל, כ־2,700 מאובחנים בשנה ו־400-500 נפטרים ממנו. מטרתנו העיקרית היא לאתר אנשים שהמחלה מאיימת בטווח הארוך על חייהם. בדיקת ה־PSA כשנעשית באוכלוסייה של גברים בגיל 55-69 יכולה להוריד את התמותה בכ־20 אחוז. כשיש סיפור משפחתי בדרגה ראשונה, מומלץ לבצע בגיל בדיקת PSA ראשונה אפילו בגיל 45".
ודאי תופתעו לגלות, אבל לעיתים גם רמות גבוהות של חלבון ה־PSA אינן הסיבה למחלה. ד"ר אנגלשטיין הרגיע מעט את הרוחות: "שווה שיחה עם רופא המשפחה ומומחה לאורולוגיה שיודע להבדל בין כל הבדיקות, זו יכולה להיות תוצאה של דלקת או פעילות מינית ממש לפני הבדיקה, גם פעילות גופנית. צריך לחזור על בדיקה שהייתה פתאום גבוהה, לראות אם יש השתנות עם עלייה קבועה או שה־PSA יציב. גם אם התוצאה גבוהה, יש לנו סוגי PSA שונים כך שאנו יכולים לברר האם מדובר בחשד למחלה או לא".
לאחר האבחון, מן המתבקש לפנות לטיפול ראוי שישיב את החיים הרגילים במהרה. "בדיקת MRI מראה באחוזים גבוהים אזור חשוד בתוך הערמונית. ישנה גם טכנולוגיה של היתוך, מי שעושה את הביופסיה רואה לנגד עיניו את הצילומים של ה־MRI ומכוון לאותם אזורים חשודים, לכן הסיכויים שהביופסיה תהיה יותר מדויקת הולכים ועולים. יש סוגי סרטן שכנראה לא ישנו את תוחלת החיים של האדם ואז רק צריך מעקב פעיל", הוסיף, וגולן הבהיר: "לא כל מוקד של סרטן הערמונית דורש טיפול, ההדמיה שעוזרת לנו להבין מה יש שם ומסייעת לקבל החלטה אם יש צורך בטיפול".
חלק משמעותי נוסף מסאגת הטיפול בסרטן הערמונית הוא ללא ספק ההליך הניתוחי, במידה והוא נדרש. "עברנו לניתוח זעיר פולשני בגישה רובוטית עם חתכים קטנים יותר ופחות דימום עם החלמה וחזרה לעבודה מהירה, ומעבר לכך יש לנו גם טיפולים ממוקדים. הטיפולים הללו כוללים שיטות שונות של אנרגיה, והם מורידים את תופעות הלוואי", אמר גולן. "השימוש בכלים השונים נתפר לפי מאפייני המטופל והמחלה. ככל שהיא אגרסיבית יותר, יש סיכוי גבוה שנצטרך לשלב סוגי טיפולים שונים. יש לנו היום עידן חדש של תרופות לכל הגוף, רואים ירידה בתמותה גם בשלבים מתקדמים של המחלה והארכת חיים של עד 24 חודשים כתלות בתגובה לטיפול".
בסיכום, הבהיר ד"ר אנגלשטיין, יו"ר איגוד האורולוגים הישראלי, את חשיבות בדיקת סרטן הערמונית גם כשלא חשים אי אלו תסמינים. "קורא לציבור הגברים ולנשים שבדרך כלל דוחפות את הגברים לבדיקות, גם כשמרגישים טוב בגילאים מתאימים, בין 55-69, ללכת לרופא המשפחה ולראות איפה נמצאים במרחב. יש עמותה שנקראת 'חיים עם סרטן הערמונית' שמכילה מחלימים שניתן להתייעץ איתם, ואפשר לקבל מידע גם דרך האגודה". "העתיד של סרטן הערמונית מאוד אופטימי", סיכם ד"ר שי גולן, יו"ר החוג לאורולוגיה אונקולוגית, "הטיפולים המודרניים והתאמת הטיפול למאפייני המחלה מורידים את תופעות הלוואי שלהם, ובאופן זה גם יעלו את יעילותם".
מוגש כחסות מטעם מועצת הבריאות.
עריכה: מיכל קדוש