תשכחו מהמשכנתה
מה תגידו אם נאמר לכם שתוכלו לוותר על חלק נכבד מהמשכנתה אם תעברו לאנרגיה מתחדשת? • ומה הסיפור של השוקו הסולארי?
כמה מדברים על עליות המחירים הצפויות במשק. מוצרי הצריכה, הנדל"ן, והדלק, הפכו כולם למילת קוד להתייקרויות, ועמם גם מחירי החשמל, שנדמה שכאילו מאלצים אותנו להשלים עם המצב הקיים. אז זהו, שממש לא. בפרק השני של 'בעקבות השמש', הפודקאסט המרתק של 103fm על הפעילות הברוכה לקידום אנרגיה מתחדשת בישראל, שוחחה מיה זיו־וולף עם יקי נוימן, מנכ"ל חברת דוראל אנרגיה, והפעם על ראשית הדרך.
"זה היה בשנת 2008 כשרשות החשמל יצאה בהסדרה ראשונה עם תעריף שעודד יזמים סולאריים להקים מתקנים סולאריים", סיפר נוימן. "זה היה יקר, היום המחירים הרבה יותר נמוכים. אז, בשנים ההן, היה צורך בתמיכה משמעותית וזו הייתה הדחיפה והדרך, דובר אז על מערכות יחסית קטנות על גגות, זאת הייתה ההתחלה. זו משימה של העיריות והחברות הכלכליות בכל עיר להשתמש במבני הציבור להקים מתקנים סולאריים על הגגות ולתרום את חלקם. אנו כתושבים בערים רוצים לראות שהן עושות מה שאפשר כדי להתקדם באנרגיה מתחדשת. כל אחד מאיתנו שיש לו גג יכול להקים מערכת סולארית".
"מרבית הקיבוצים בישראל שותפים שלנו"
האם שמעתם פעם על המונח 'שוקו סולארי'? אם סקרנו, הכוונה היא לקיבוץ הראשון שיצא לדרך עם המהפכה הסולארית, והוא כמובן, הקיבוץ המזוהה כל כך עם השוקו המתוק והמרענן, הלוא הוא קיבוץ יטבתה. "הקיבוץ הולך איתנו ממש יד ביד לאורך שנים ביזמות, וממש מצטיין בתעוזה, בטח בתעשייה הקיבוצית וגם באופן כללי", טען. "הקיבוץ זיהה כמונו שיש הזדמנות של ממש במתקנים סולאריים, וכך דוראל הקימה את השותפות הסולארית הראשונה שלה. מרבית הקיבוצים בישראל שותפים שלנו באיזשהו סוג של יזמות. יש בישראל 270 קיבוצים, 230 איתנו. החיבור עם יטבתה היה ב־2008. כך נולד הביטוי השוקו הסולארי", אמר.
ומה קרה מאז? המון. מנכ"ל דוראל שיתף: "השוק התקדם בגדלי המערכות. אם בשנים הראשונות המתקנים היו על גגות קטנים, עד דונם, בתחילת העשור הוקמו גם מערכות קרקעיות על קרקע בהיקפים של 150-100 דונם, ראינו מתקנים מהסוג הזה גם על בריכות דגים ומאגרי מים. ישנן כל מיני סוגי טכנולוגיות, וחשוב מכך – ראינו לאורך השנים את ההתייעלות. כל תשלום ליזמים בסופו של דבר מגולם בתעריף החשמל שלנו. זה אינטרס של כולנו שיתחברו יותר ויותר למקורות אנרגיה מתחדשת". על הרווח הכלכלי שלנו מכל הסיפור, אמר: "ככל שיתחברו יותר, זה יוריד את מחירי החשמל למטה. זה גם חוסך כסף וגם מייצר לנו את הסביבה שאנו רוצים לחיות בה, אנו לא רוצים לחיות בסביבה שבה החשמל שאנו צורכים הוא גם הגורם לזיהום האוויר שתוקף אותנו. מהצד השני, היינו רוצים שהחשמל יהיה נקי, ואם זה גם זול יותר מכל חלופה אחרת מה טוב".
גם קיבוץ מעלה גלבוע, הנמצא ממש בפסגת ההר, עמל לילות כימים על בניית תשתית אנרגיה מתחדשת בחצרו. עופר מילר, נציג הקיבוץ, שוחח עם זיו־וולף ונוימן ועדכן בהתקדמות הקיבוץ בתחום: "החלומות בסוף הפכו למציאות. נושא האנרגיה מהרוח החל עוד בשנות השמונים לפני שחשבו שיש עניין באנרגיות מתחדשות, והסולארי בשנות האלפיים. עם הסוגיה הסולארית לא היו התנגדויות. בסוף יש לנו רצון באנרגיות נקיות ובכמה שפחות תחנות כוח מזהמות, מסתכלים על זה גם בראייה ציבורית, זה לא רק מעלה גלבוע".
"המהפכה תגיע לכל אחד מאיתנו"
כמעט שכחנו את המשכנתה, אותה אנו משלמים בעל כורחנו לתקופת זמן בלתי מבוטלת, בשגרה שסיגלנו לעצמנו ללא שום התראה מוקדמת. האם ידעתם שניתן להוריד את סכום המשכנתה בכל חודש בלי לעשות כמעט כלום? בסיום השיחה, סיפר נוימן על השכונות הסולאריות המיוחדות שהופכות את המגורים לחסכניים הרבה יותר: "ישנן שכונות בצפון בהן אנשים קנו בית עם מערכת סולארית, כאשר אותה מערכת יודעת לייצר כמעט 4,000 שקלים כל חודש או בעברית בית ללא משכנתה. היום התעריפים יותר נמוכים, אך אפשר להגיע להכנסה של 1,000 שקלים ויותר. כל בעל גג פרטי יכול לממש את ההזדמנות הזו. מי מאיתנו שאין לו גג, יוכל לבחור לקנות חשמל מספקים המייצרים אנרגיה מתחדשת. המהפכה תגיע לכל אחד מאיתנו".
עריכה: מיכל קדוש
