מלחמת ההתחממות הגלובלית

למשבר האקלים יש נגיעה בתחומים רבים שמשפיעים על חיינו, אבל האם ידעתם שהוא גם קשור לביטחון? ובין היתר למלחמת האזרחים בסוריה?

אם חשבנו שההתחממות הגלובלית תפגע רק בדורות הבאים, השנים האחרונות הוכיחו לנו שהמצב ממש לא כך ויש לזה השלכות על כל תחומי חיינו, כולל על הביטחון שלנו. מיה זיו־וולף דנה על ההשפעות הרבות של משבר האקלים עם ג'ודי לקס, דוקטורנטית בבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר שירה עפרון, ראשת תוכנית 'שינויי אקלים וביטחון לאומי' ב־INSS ועם קול הדור הצעיר - ברק שפילברג, פעיל במחאת 'נוער למען האקלים'.

"יש אופנים שבהם שינויי האקלים קשורים לביטחון הלאומי", אמרה ד"ר עפרון. לדבריה, אחד מהאופנים זו ההשפעה על יציבות של מדינות. "אנחנו לא סבורים ששינויי האקלים לכשעצמם גורמים למלחמות, אלא הם מכפילי איומים. כל צרה שיש, הם הופכים ליותר חמורה", טענה.

אך ציינה: "הדוגמה השחוקה ביותר היא מלחמת האזרחים בסוריה. היום בדיעבד, אנחנו יודעים להגיד שהיא החלה בין השאר, לא רק, בגלל בצורת יוצאת מגדר הרגיל משנת 2006 עד 2011, שבעצם גרמה לזה שכמיליון וחצי איכרים ניסו לעבור מהאזורים הכפריים לערים. בגלל מתחים קיימים שהיו בסוריה, פערים כלכליים וחברתיים זה רק חידד את הבעיות הקיימות והביא בסוף לקריסה שראינו".

עוד הסבירה עפרון על ההבדל בין אזורינו לשאר העולם בכל הקשור להתחממות הגלובלית: "האזור שלנו מתחמם בקצב מהיר פי 2 משאר העולם בממוצע. דבר שלי זה עליית פני הים, אנחנו מדברים על מודלים שעלולים להגיע למטר עד שני מטר עד (שנת) 2100. אנחנו גם נראה הרבה יותר מופעים של מזג אוויר קיצון. אלה הדברים שישפיעו על ישראל, זה כמובן משפיע על המדינות השכנות וזה מתרגם ליציבות שלהם. פשוט צריך להיערך".

"למשבר האקלים יש נגיעה בכל אותם תחומים שחשובים"

אז איך ניתן להתמודד עם משבר האקלים? ומה צופן העתיד, אם לא ניזהר? ג'ודי לקס, דוקטורנטית בבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, הסבירה: "מזג אוויר יכול להיות קר, חם, גשום, יבש, גם תחת משבר האקלים, מה שכן, אנחנו נחווה יותר ויותר טמפרטורות קיצוניות, יותר לכיוון הטמפרטורות הגבוהות. מנגד, כשכבר יירד גשם הוא יירד עלינו במטח, כיוון שיש לנו הרבה מים באוויר. אם כולנו נעבוד בנושא ונגיע למחצית מפליטות גזי החממה עד תום העשור ואפס נטו עד 2050, אז אולי נגיע להתחממות של מעלה וחצי".

לדבריה, "מה שאנחנו חוששים זה מה יקרה אם לא נעשה את הצעדים האלו ונגיע להתחממות שהיא חמורה מזה, וכאן חשוב לי להעביר מסר - מבחינתנו כל מניעה של כל התחממות היא חשובה מאוד. יש הבדל עצום בין התחממות של מעלה וחצי לשתי מעלות וכו'. העניין הזה של לעכב את ההתחממות, זה הדבר שאנחנו צריכים לעבוד בו. אנחנו נורא מרוכזים מה יהיה מבחינה כלכלית וביטחונית, משבר האקלים ישפיע עלינו גם בדברים האלה. למשבר האקלים יש נגיעה בכל אותם תחומים שחשובים ויקרים לנו".

לאור אמירותיה תהתה זיו־וולף מה ניתן לעשות על מנת להתמודד עם משבר האקלים הדופק על דלתינו, ולקס הכריזה: "להתייעל מבחינה אנרגטית. יש לנו אנרגיית שמש זמינה במדינת ישראל, אנחנו יכולים לנצל אותה לדוד, לייבש כביסה, לשים פאנלים סולריים, ברמה של תחבורה - כמה שפחות להתנייד עם הרכב הפרטי, גם בחירות המזון שלנו, אין לי אג'נדה להפוך את כולם לצמחוניים, המטרה שלי היא לעורר מודעות לכמה סוג המזון שאנחנו אוכלים משפיע מבחינת משבר האקלים - אכילת בשר בקר מזיקה פי 10 יותר מבחינת פליטות גזי חממה, לעומת בשר עוף. אנחנו ממוקמים במקום הרביעי בעולם בצריכת בקר לנפש".

"הדבר האחרון שהוא מאוד חשוב הוא נושא בזבוז המזון - שליש מפח הזבל שלנו מורכב ממזון שזרקנו לפח", הוסיפה, "הפסולת הזו לבדה אחראית לשישה אחוזים מגזי החממה בישראל. לכן, צריכה שהיא מושכלת, וכל השינויים הקטנים האלה מאוד מהותיים מבחינת ההשפעה שלהם לטובה. אנחנו חייבים לפעול עכשיו על מנת למתן את המצב, זה לטובתנו וכמובן גם לטובת הדורות הבאים".

הדור הצעיר משמיע קול

לסיום, ביקשה זיו־וולף לדון עם הדור הצעיר על הבעיה שמשפיעה על עתידם כבר מהיום. ברק שפילברג, פעיל במחאת 'נוער למען אקלים', סיפר על פועלם: "אנחנו לומדים על משבר האקלים מההתחלה ועד הסוף, בדרכים הכי מעמיקות שאפשר, ופועלים בהמון מישורים שונים כדי לשפר את החיים שלנו כאן על כדור הארץ. אחד המישורים שאנחנו פועלים בהם זה להעביר שיעורים לגורמים חיצוניים אחרים. לצערי, אין הרבה ידע בנושא הזה, אנשים מכירים את זה נטו כמיחזור, כמשבר סביבתי ולא כמשבר האקלים עצמו, ותפקידנו בתור האנשים שיודעים להעביר את זה הלאה".

"אנחנו בקשר עם פוליטיקאים ואנשים בעמדות כוח כדי להגיע איתם למו"מ לגבי דברים כמו אנרגיות מתחדשות, תוכניות לימוד לילדים, וכמו השם שלנו – אנחנו גם יוצאים לרחובות למחאות, הפגנות, ומשמיעים את הקול שלנו", שיתף.

עריכה: שני רומנו