העתיד כבר כאן

בשנים האחרונות נתקלנו בשריפות ענק, שיטפונות וקרחונים נמסים • יחד עם זאת, גם ההייטק הסביבתי מתפתח • האם בקרוב נצליח להפוך את הפסולת לחשמל?

התחממות כדור הארץ זו לא סיסמה, זו מציאות, והיא מכה בכולנו בעוצמה. אז, האם הפתרון נמצא באנרגיה ירוקה מתחדשת? מיה זיו־וולף דנה על כך עם רועי פורמן, שעומד בראש זרוע החדשנות בחברת דוראל, שסיפר על התהליכים האדירים שהם עוברים, רגע לפני השינוי הירוק שכולנו מחכים לו.

תחום האנרגיות המתחדשות בוער מחדשנות, עם אינספור רעיונות ופיתוחים טכנולוגיים. כמו תמיד, לא מעט מהם יוצאים מישראל. בכדי להצליח לעבור ל־100 אחוז אנרגיות מתחדשות ולהפחית את פליטות הפחמן, יש צורך ביצירתיות אדירה, אבל גם בכסף. אין כל ספק, מדובר במשימה לא פשוטה, אבל כיפית. פורמן סיפר על מפגשים מרגשים עם מדענים, חוקרים, וממציאים בתחומי אנרגיה וסביבה.

"מדברים עם אנשים מתרבויות שונות ומרקעים שונים. אנשים מארצות הברית ומאירופה, אבל גם הודו והמזרח הרחוק, ולומדים על מה אנשים משקיעים את החיים שלהם. זה קורה גם בתוך הבית, בחברה, אני מצליח להיפגש עם היחידות השונות ולהבין מה מאתגר אותם ואיזה סוגי בעיות ניתן לפתור באמצעות טכנולוגיה וחדשנות", סיפר.

"בסוף צריך להסתכל על משק אנרגיה כתמהיל של יסודות אנרגיה שונים. לכן, העתיד יהיה שילוב של שמש, רוח, אבל אני מאמין שנראה אנרגיה שמופקת מגלי ים למשל, או התרחבות של האנרגיה הגרעינית", הפתיע פורמן. לדבריו, טובי המוחות בעולם משקיעים שעות ארוכות על מנת להתחקות אחר התהליך הטבעי של יצירת האנרגיה בשמש, אבל בסביבה מבוקרת.

"הסיבה שזה 'הגביע הקדוש' היא שמדובר במצב שיאפשר לנו לייצר אנרגיה בצורה כמעט מלאכותית, באופן רציף, לאורך כל ימות השנה". אם שאלתם את עצמכם מתי זה יקרה, אז ייתכן וזה יקרה בעוד עשור, וייתכן שייקח קצת יותר זמן, אבל לשם הרוח נושבת.

עידן חדש לאשפה הביתית? 

בהמשך, ביקש פורמן להזכיר שבני האדם צורכים יותר אנרגיה ככל שתוחלת החיים עולה, לכן חשוב ללמוד לפתח את היכולת להפוך את הפסולת הביתית לחשמל. לטענתו, מדובר בטרנד שלם בארץ ובעולם מתוך רצון להפיק תועלת מהזבל הביתי שלנו. "כיום, יש טכנולוגיות שלמות שמפותחות בכדי לטפל בפסולת עירונית מבלי למיין אותה. משמע, תתני לנו את זה כמו שזה, תזרקי את השקית למכונה הזו, והיא תטפל בפסולת ותייצר חשמל כפועל יוצא מהתהליך", אמר.

פיתוחים נוספים שהתגלו לאחרונה הם הפקת ברזל ירוק, בדרך שמצליחה לצמצם את פליטת הפחמן לאטמוספירה. מעבר לזה, משקיעים אנרגיה רבה בניסיון להוזיל את תהליך ייצור הסוללות, שכן, אנחנו משתמשים בסוללות בכל הזדמנות – החל מהסוללות במכשירים הניידים שלנו, במחשבים הניידים, ואפילו ברכבים.

"אי אפשר לדבר על העתיד מבלי להזכיר את המימן הירוק", אמר פורמן, "מדובר בגז שמצוי סביבנו. לא הרבה יודעים, אבל כמעט כל מה שאנחנו נוגעים בו יש מימן מעורב – תעשיית הדשנים, אמוניה, ייצור זכוכית, ועוד", הזכיר. לטענתו, תהליך יצור המימן הוא עם טביעה פחמנית נמוכה יותר, לכן, בהמשך אנחנו נוכל לראות שימוש במימן בכל כלי התחבורה באשר הם.

חקלאות אנרגטית

אלמנט נוסף שנחקר הוא שילוב של חקלאות ואנרגיה. קל וחומר במדינה כמו ישראל, שמוגבלת בשטחים. אחת השאלות שנשאלו היא כיצד אפשר להפוך את הקרקע לדו שימושית, ולהשקיע גם בחקלאות, וגם באנרגיה. "לחלק מהחקלאים יש לפעמים יותר מדי שמש. לכן, צריך לדעת לעשות ניהול צל. למשל, אנחנו יכולים לפתח זן חדש של גויאבה שתוכל להיות חסינה להצללות. העולם של החקלאות הסולארית מפגיש טכנולוגיה עם חקלאות, ומגביר את ההכנסות של החקלאים. המטרה היא לנסות לחסוך גם בעולמות השינוע של האנרגיה, כשמקור האנרגיה לא תלוי ברשת החשמל. כל עוד יש שמש ורוח וגלים בים זה כאן כדי להישאר".

לסיום, נשאל איך אפשר להפוך רעיון ליישום, ואיך יודעים את מידת הנחיצות שלו. הוא הסביר כי "המדע מתפתח בקצב יפה, אבל הישימות מאותגרת. אפשר לאמץ טכנולוגיה, אבל זה יהיה יקר מדי והציבור לא יאמץ את זה. יש טכנולוגיות שהן כאן בכדי להישאר. משק האנרגיה משתנה לנגד עינינו, הוא נפתח לתחרות, ומקורות הייצור משתנים גם הם", סיכם.

עריכה: עדן בן ארי