"קיים תמריץ שלילי לצאת לעבודה - זה לא טוב בשום חברה"
השרה לשיוויון חברתי מירב כהן על מצבה של החברה החרדית: "אסור לשים את כסף שמנציח את העוני" • הוסיפה: "אומרים שעדיף ללמוד תורה ולהיות עניים"
בעקבות החלטת הממשלה המסתמנת להעלות את קצבאות האברכים, השרה לשוויון חברתי מירב כהן (יש עתיד) הביעה התנגדות נחרצת למהלך. בעמוד הטוויטר שלה צייצה כי "הכפלת התקציבים לאברכים על ידי הממשלה החדשה רק תעודד עוד חרדים לא לרכוש מקצוע, לא ללכת לעבוד ולא להתפרנס בכבוד". בן כספית וינון מגל שוחחו עמה ב־103fm אודות התבטאותה.
עם תחילת השיחה תהה מגל מדוע כשהיו בקואליציה שילמו קצבאות לחרדים וכעת היא מתנגדת. השרה כהן הסבירה כי "קודם כל אנחנו בנינו תוכנית כלכלית שמטרתה להסיט תקציבים, לעודד תעסוקה, השכלה וצמחיה. אני חושבת שצריך להשקיע הרבה מאוד כספים בחברה החרדית, שהיא חברה חשובה מאוד, אבל אסור לשים את הכסף במקום שמנציח את הבעיה והעוני. היום חמישים אחוז מהגברים החרדים אינם משתתפים בשוק התעסוקה אל מול 90 אחוזים במגזר הכללי, אנחנו צריכים להתמודד עם הנתון המאוד מדאיג הזה".
"היה את המצב כפי שהוא ובנינו תוכנית שמטרתה להגביר השכלה ותעסוקה, לא הפחתנו ולא הוספנו. זה היה מעין מצב קבוע", הדגישה השרה כהן, "אני לא מזלזלת בצורך ללמוד, בתורה, באברכים, אני חושבת שאנחנו נמצאים במצב מאוד קיצוני, יש קבוצה של 150 אלף אברכים. מה שנקרא - על פי פרסומים זרים זה בגודל של הצבא".
"לא בטוחה שזה העתיד הכלכלי שאנחנו רוצים להבטיח למדינת ישראל"
בנוסף, טענה השרה כהן כי "אם היינו מדברים על קבוצה של 400 אברכים שהם ילמדו ויהיו גם העתודה של הרבנים שלנו, אני רואה בזה דבר יפה וחשוב, אבל כבר משנות השמונים בתקופתו של בגין זה הלך ונפרץ. באו עם חזון חדש של חזון חברת הלומדים וזה הגיע להיקפים שהולכים וגדלים ואנחנו לא נעמוד בזה כחברה. העלות הגדולה היא לא רק מתן הקבצאות, עכשיו מדברים על תוספת של 1.5 מיליארד ש"ח בשנה, הקושי זה הפגיעה בזה שאנשים יהיו עניים וגם אם הם יעבדו הם יקבלו שכר נמוך".
לדבריה, "היום הציבור החרדי מהווה בין 11 ל־12 אחוזים מהאוכלוסייה. הילודה בחברה החרדית מאוד גבוהה, זה 7 ילדים אל מול 3 ילדים בציבור הכללי, לבריאות כן, ילדים זה שמחה, אבל בקרוב הם יהיו שליש ואפילו יותר מהחברה בישראל, אז איך אנחנו נתקיים? זה דיון לגיטימי. יש כאלה שבאמת אמונתם אומרת שעדיף ללמוד תורה ולהיות עניים, אני לא בטוחה שזה העתיד הכלכלי שאנחנו רוצים להבטיח למדינת ישראל. בעולם חרדים גם עובדים וגם לומדים".
לאור אמירותיה תקף מגל: "למה את מתעסקת בחברה החרדית? אצל הערבים עובדים פחות". השרה כהן סירבה להסכים אם דבריו: "אני מתעסקת גם בערבים. הגברים הערבים כבר חצו את 75 האחוזים. יש שם מגמה של עלייה ואנחנו פועלים כדי להגביר את זה, גם זה לא מספיק, אני רוצה שזה גם יעלה. אני רוצה שאלה יעבדו ואלה יעבדו, אני רוצה לסייע לשני הקהלים האלו שיתפרנסו בצורה מכבדת, אני בעד שתי הקבוצות ואני נגד מתן קצבאות לשתי הקבוצות. אני נגד מצב שמנציח עוני. אני גם בעד הורדת גיל הפטור מאותו שיקול בדיוק".
"בקואליציה הזו, למרות שאנחנו באופוזיציה, אם יבואו ויגידו 'בואו, תעזרו לחרדים להתפרנס בכבוד, אל תאלצו אותם עד גיל 26 אל תאפשרו להם לעבוד', אני אגיד לך שלמרות שזה לא בדיוק שוויון בנטל אני אהיה בעד - זו טובתם האישית וטובת ישראל. למרות שאנחנו אופוזיציה אנחנו נבוא ונהיה בעד, כי זה הדבר הנכון. אני אוהבת את הציבור החרדי, אני מוכנה להשקיע בו אינספוף כספים כדי שיצליחו, שלילדים שלהם תהיה תקווה", הבהירה.
"כל אברך שבוחר לצאת לעבוד מפסיד הכנסה של 5,400 ש"ח"
עוד שיתפה השרה כהן במחקר שנערך מלפני שנתיים, בזמן שבנימין נתניהו כיהן כראש ממשלת ישראל: "כל אברך שבוחר לצאת לעבוד מפסיד הכנסה של 5,400 ש"ח. כי יש את קצבת האברך, הוא מאבד את ההנחה בארנונה ופתאום הוא צריך לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, וגם פה קיים תמריץ שלילי ליציאה לעבודה. הכלכלן הראשי אומר שאתה מפסיד 5,400 ש"ח בחודש אם אתה בוחר להפסיק ללמוד ויוצא לעבודה, זה תמריץ שלילי לצאת לעבודה. זה לא טוב בשום חברה, אני חושבת שצריך לתקן את זה באופן גורף".
בהמשך, כאשר נשאלה על ידי מגל מדוע מסבסדים את לימודי מדעי הרוח באוניברסיטאות, זאת לאור התנגדותה לקצבאות האברכים, ביקשה השרה כהן להציג את הנתונים. "קודם כל היום תקציב ההשכלה הגבוהה הוא 12 מיליארד ש"ח, יש 340 אלף סטודנטים. רוב התקציב הזה הולך למחקר אקדמי כדי להמציא תרופות, למצוא מזור לאנשים חולים ולדעתי צריך לממן את זה בהרבה יותר כי זה מכשיר את כל הכוח המיומן המשק. סטודנטים בכלל לא מקבלים מלגת קיום, להפך, הם משלמים עבור התואר שלהם".
"מזל שזה מסובסד כי אם זה לא היה מסובסד תואר היה עולה 40־30 אלף ש"ח ואז רק אנשים עשירים היו יכולים להמשיך ללמוד", הכריזה, "הגאווה שלנו כמדינת ישראל ואוי לנו אם נפגע בזה זה שיש לנו הכי הרבה תארים אקדמיים ביחס לגודל המדינה שלנו. אני לא מציעה לפגוע בזה. עוד דבר, האוניברסיטאות מקבלים על סטודנטים תקציב רק לשלוש שנים, בניגוד לאברך שכל חייו מקבל תקציב. בחלוף שלוש השנים האלה הם חוזרים לשוק התעסוקה ואז המדינה מתחילה להרוויח עליהם כי מי שמקבל שכר גבוה בישראל משלם חמישים אחוז משכרו מס ולכן המדינה מרוויחה עליהם. היא משקיעה בשלוש השנים הראשונות".
"סטודנט משלם כסף מכיסו, הוא לא מקבל דמי קיום"
דבריה של השרה לא הרגיעו את רוחו של מגל, שדרש לקבל תשובה בהקשר של מדעי הרוח. השרה כהן חידדה את הנושא: "המדינה נותנת יותר תקציב לתחומים שהם מקצועות נדרשים ונותנת פחות למדעי הרוח כי הם חושבים שאחר כך השכר יהיה שם יותר נמוך. כל הכסף הזה בכלל לא מגיע לסטודנט, כל הכסף הזה מגיע רק למערכת ההשכלה הגבוהה. אין לי שום בעיה לשלם לתלמידי ישיבות, רק בואו נעשה מכסות כמו שיש לתלמידים באוניברסיטה, מכסות הגיוניות. נגביל את זה לשלוש שנים, ואחרי זה הם יצאו לעבוד, מה אתה אומר?"
"אני בעד שאנחנו ניקח קבוצה עם מכסה של אנשים שלומדים תורה, נממן אותם שלוש שנים כפי שאנחנו מסבסדים לאוניברסיטאות את הלימודים של מדעי הרוח, לא ניתן להם דמי קיום. למה זה נשמע לך הגיוני שסטודנט לא יקבל דמי קיום ואברך כן יקבל דמי קיום? אני בכלל לא נותנת כסף של דמי קיום. אלה העובדות. סטודנט משלם כסף מכיסו, הוא לא מקבל דמי קיום", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
