"יש כאן שטיפת מוח ע"י ארגוני נשים"
ח"כ עו"ד טלי גוטליב על חוק האיזוק האלקטרוני: "לא אתן שיעבור במשמרת שלי" • על כניסתה לפוליטיקה: "אם זה מרעיש, כנראה שאני עושה את זה נכון"
לפני שבוע תמים, הושבעה הכנסת ה־25, ובתום המשא ומתן הקואליציוני, לכשיגיע לכדי הסכמות, גם תוקם הממשלה. בניגוד לממשלת גוש השינוי, שהייתה בראש במהלך השנה האחרונה, בממשלה הנוכחית יהיו 9 נשים בלבד, אחת מהן היא עורכת הדין וחברת הכנסת טלי גוטליב, שנכנסה לרשימת הליכוד לאחר הבחירות. בשיחתה עם מעיין אדם, סיפרה על ההדים שדבריה הצליחו לעורר מרגע כניסתה לזירה הפוליטית, והגיבה על חוק האיזוק האלקטרוני שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.
"אני בתוך החיים הציבוריים שנים רבות, מתוך מאבקיים חברתיים שנים רבות ובתוך מאבקיים פוליטיים שנים רבות. זה שאני מתראיינת כי יש לי מה לומר זה לא הופך את זה למסעיר, זה הופך את זה לחשוב", טענה חברת הכנסת. " אתה מביא לקדמת השיח, כחובתך, את מה שבאת לחולל בו שינוי. אם זה מרעיש כנראה אני עושה את זה נכון, כנראה זה נוגע באנשים שהתרגלו שלא מבקרים, מה שנקרא פרות קדושות. אצלי אין פרות קדושות".
עוד שיתפה ח"כ גוטליב כי "החיים שליה רבה יותר מטורללים מהחיים הפוליטיים. יש לי להעיר בבוקר ילדה אוטיסטית בתפקוד מאוד נמוך. ברגע שאני מצליחה להקים את הבת שלי זה עושה את היום אם היום שלי יהיה נורמלי, שפוי או שייקח לי כמה זמן להירגע. המורכבות של החיים שלי בחיים האישיים ולא בתוך החיים הפוליטיים, עם כל הכבוד. ילד אוטיסט בתפקוד נמוך, הוא קודם כל לא שומע הוראות. הילדים בתפקוד הנמוך הם ילדים שיכולת התקשורת שלהם מאוד נמוכה. אני לא יכולה להפעיל שום אלמנטיים כוחניים כי זה לא יניב שום דבר".
"לבת שלי תמיד יש לי סבלנות, אני כל החיים שלי עצמאית, מנהלת דיונים בכל הארץ, זה לא רלוונטי. המילה הנכונה לדבר הזה זה בכלל צער, לא קושי. הצער הוא האלמנט שמציק לך, אתה רואה אחרים, חושב אחרת, חולם אחרת, אבל סה"כ השגרה, אתה מתרגל אליה", הדגישה.
"חיים בחברה שיש בה גברים מדהימים - לא יעלה על הדעת להדביק לכולם את הסמל של הפוגעים"
בהמשך, על רקע היום הבינלאומי למאבק נגד נשים, ביקשה מעיין אדם להבין מהי משנתה של חברת הכנסת, כאחת מהנשים הבודדות שיהוו חלק מהקואליציה המסתמנת. "איך את תתרמי לנו, להיות פחות מוכות, רדופות?", שאלה אדם, וח"כ גוטליב השיבה בנחרצות: "אני לא מקבלת את הכללה שאת עושה. יש משהו מחולל בלהגדיר את כולנו כמוכות, זה לא נכון. כשאת אומרת שאת מוכה ומחוללת במקום שאת לא כזו את פוגעת במישהי שבאמת קורבן".
"שלא תביני לא נכון, גם את וגם אני נשים שעומדות על שתי רגליים. אין אחד בחברה, גבר או אישה, שיסכים שמישהו ירים יד על אישה. אין דוחה מזה ואין מכוער מזה. אל מול אלה, אל תשכחי שאנחנו חיים בחברה שיש בה גברים מדהימים, ערכיים וטובים, שלא יעלה על הדעת להדביק לכולם קטגורית את הסמל האלה של פוגעים"
אמירותיה של חברת הכנסת הובילו את המגישה להזכיר את תוכנית הנשים, שם חברת הכנסת מוצגת כעורכת הדין של עברייני המין. "ההגדרה הזו זאת הגדרה נשית. אם יש משהו מקומם ביחס של נשים לנשים, זו העובדה שאת יכולה לעשות הכול עד שתצאי מהעדר. אני אתן לך דוגמה, לעולם לא יתנו לך להיות עורכת דין כמוני, אני בשורה אחת עם עורכי הדין הבולטים בישראל שהם גברים. אני לא קוראת לזה עברייני מין, אם אדם זוכה הוא לא עבריין מין".
"כשאת קוראת לאדם עבריין מין ואני מנהלת מלחמת חפות שלו כנגד כל הסיכויים, והוא מזוכה בסוף, אגב את לא תתני לו שום כותרת שהוא מזוכה. כשאני מייצגת גברים בתוך סכסוך במקומות עבודה כשיש נגדם תלונות שווא את לא תשמעי את זה, כדי להחליש את המאבק הזה. לטובת חברת שוויונית, הפמניזם הרדיקלי יגדיר אותי בכותרות הפומפוזיות האלה שבעיניי הן כל כך לא מודרניות שנועדו לתכלית אחת - לשלוח את המסר לנשים, אתן יכולות לעשות מה שאת רוצות ובלבד שתגידו 'מה מה מה' כמו העדר. ואני לא עדר. אישה יכולה לעשות הכול מהכול", זעמה.
"הרוצח הבא, אי אפשר למנוע אותו - צריך למנוע את זה בחינוך"
באשר לחוק האיזוק האלקטרוני, הודתה ח"כ גוטליב כי "אני נגד ואני לא אתן שהוא יעבור במשמרת שלי, שלא יהיה לך ספק. צריך להבין, יש כאן שטיפת מוח לא נכונה עובדתית על ידי ארגוני הנשים. אדם שיש נגדו צו הרחקה והוא מפר אותו, הוא מבצע עבירה פלילית. גברים נעצרים על הפרות הוראות חוקתיות".
"זה מאוד נחמד לו הוא יגיע למשפט על אותה הפרה", טענה אדם מנגד, וח"כ גוטליב הבהירה: "הוא מגיע". בתגובה לכך פירטה המגישה את פרטי הרצח של דיאנה דדבייב ז"ל, אשר נרצחה על ידי בעלה לנגד עיניהם של ילדיה. "את מתארת מקרה מחריד, אבל סליחה - אני לא מסכימה עם מה שאת אומרת. איזה צו הרחקה היה פה? הוא לא היה מורחק ממנה. השוטר הרוצח לא היה בצו הרחקה. תני לי להסביר לך עד כמה המקרה הזה מדגיש את שטיפת המוח הלא נכונה. המקרה הנוראי הזה, הרוצח לא היה מורחק מהמנוחה, לא הייתה תלונה במשטרה. הרוצח הבא, אי אפשר למנוע אותו. צריך למנוע את זה בחינוך, לעודד אותן להתלונן".
לשיחה הצטרפה חברת הכנסת נעמה לזימי, אשר יזמה וקידמה את החוק. "קשה לשמוע את הדברים שאומרת חברת הכנסת גוטליב הבוקר. לא מעט מהנרצחות הן נשים שהיה צו הרחקה לגרוש שלהם", אמרה לזימי בפתח דבריה.
"תני שם אחד", תקפה ח"כ גוטליב, וח"כ לזימי הודתה: "אני לא שולטת בשם. זה שאני לא זוכרת את השם לא אומר שזה לא היה. חלק ניכר ממקרי הרצח היו כתוצאה של צו הרחקה. אם את אומרת שאין מקרים כאלה, מה הבעיה שתהיה האפשרות לאיזוק אלקטרוני? הרי צו הרחקה לא ניתן ברגע, הוא ניתן במקרים חוזרים ונשנים".
"רואה את החובה לא לתת לארגוני הנשים להוביל חקיקה דרקונית"
ח"כ גוטליב ביקשה לחדד את דעתה בעניין: "אני לא אשכנע אותך בדיון של שתי דקות למה לא. אני לא אתן במשמרת שלי שחוק האיזוק האלקטרוני יעבור לא כי אני בעד פגיעה במישהו, אלא כי צווי ההרחקה מוצאים בקלות שאי אפשר לתפוס אותה, זה משמש כלי לנגח גברים במסגרת הליכי גירושין שלא בודקים ולו במשהו את התלונות. אני שמחה שהגעתי לכנסת בין השאר כדי למנוע חקיקה דרקונית נגד גברים".
"אני רואה לנגד עיניי חברה שוויונית, אני רואה לנגד עיניי ענישה מחמירה כנגד כל מי שפוגע באינטרסים מוגנים באשר הם, אני רואה לנגד עיניי הוקעה של כל מי שמעז לפגוע בחסר ישע באשר הוא. לצד זאת, אני רואה את החובה להיות מאוזנת ולא לתת לארגוני הנשים לחוקק או להוביל חקיקה דרקונית שתגרום לכך שתהיינה פגיעה אנושה בזכויות אבות בישראל. זה הכול", סיכמה ח"כ גוטליב.
עריכה: שני רומנו
