"הייתי בלי כסף - הייתי צריכה לבקש כל הזמן"
ליאת (שם בדוי), שחוותה מערכת יחסים אלימה כלכלית מעל שני עשורים, שיתפה בקשיים • אדווה קרא־וזאנה, מנהלת 'דף חדש ליוצאות מקלט', סיפרה על היוזמה
שבוע שעבר צוין יום המאבק באלימות נגד נשים. על רקע מאורע חשוב זה, ענת דוידוב שוחחה ב־103fm עם ליאת (שם בדוי) שבמשך מעל שני עשורים חוותה אלימות כלכלית, מילולית, מינית ורגשית מבן זוגה, וכעת עוברת תהליך לשיקום חייה וחיי ילדיה. בנוסף, אדווה קרא־ואזנה, מנהלת תוכנית 'דף חדש יוצאות מקלט', סיפרה על היוזמה שתומכת באותן נשים שעושות את הבחירה החשובה.
"זה התחיל בדברים הכי קטנים", שיחזרה ליאת את שעברה. "אם אני צריכה כסף לקניות אז אין לי יד חופשית, אני צריכה תמיד לבקש. אפילו אם זה לחוגים עבור הילדים או נסיעות, אם אני צריכה לתדלק. כל דבר הייתי צריכה לגשת ולבקש. כל דבר קטן שאני צריכה, אני צריכה לבקש אישור".
כאשר ביקשה דוידוב דוגמה למקרה בו בן זוגה לשעבר סירב לתת לה כסף עבור דברים חיוניים, שיתפה ליאת: "למשל, אם אני צריכה לעשות קניות עבור שבת, לילדים לבית, לא תמיד זה משהו שקיבלתי מענה עליו. זה לא רק אולי לצרכים שלי כמו שימוש ברכב, דלק כדי שאני אוכל להסיע את הילדים, אלא גם מה שענה על צרכי הבית כמו קניות של מוצרי מזון, דברים בסיסיים אפילו. כל הנושא הכלכלי היה בידיים שלו, הייתי בלי כסף, הייתי צריכה לבקש כל הזמן".
ליאת (שם בדוי): "זה לא שהיה לי ויכולתי לעשות מה שאני רוצה - הייתי צריכה לבקש אישור"
"זה לא שהיה לי ויכולתי לעשות מה שאני רוצה, הייתי צריכה לבקש אישור לכל דבר. גם כשהייתי בזוגיות עבדתי. בשלב יותר מאוחר, לפני היציאה מהזוגיות התחלתי ללמוד גם. בכל אותה תקופה, זה עדיין לא השתנה, הכסף היה אצלו, הייתי צריכה לבקש אישור על כל דבר קטן שאני רוצה לעשות", הסבירה, והוסיפה: "היינו יחד שני עשורים. זה לא מעט זמן. לקח לי הרבה זמן להבין. כשהתחלתי להסתיר דברים, משהו הרגיש לי לא נכון. קניתי משהו והייתי צריכה להסתיר".
עוד סיפרה ליאת על ההבנה שהגיעה אליה. "אלימות כלכלית היא סוג של שליטה, שהכול בידיים של הגבר ולי אין זכויות. גם אם אני עובדת זה לא משנה. ברגע שיצאתי ללימודים וכמעט סיימתי אותם, השיח היה שאת המשכורת הראשונה אני צריכה להפקיד לו בידיים, שלא תהיה לי עצמאות כלכלית".
ליאת (שם בדוי), לעומת נשים רבות החוות אלימות כלכלית מצד בן זוגן, הייתה בעלת חשבון בנק משלה, אך גם זה לא מנע את האלימות שחוותה. "הוא ידע. עוד לפני שלמדתי, גם עבדתי, אמנם טיפלתי בילדים אבל גם עבדתי קצת. לא היה לי את חופש הפעולה לעשות מה שאני חושבת שנכון לעשות לצרכי הבית".
באשר לסיבה שהובילה אותה להחליט כי היא יוצאת מהבית, הודתה: "הרגשתי סכנה לחיי, ממש כך. חוץ מאלימות פיזית היה את כל שאר סוגי האלימות שיש, חוויתי אותם. אלימות מילולית, נפשית, מינית. לקראת הסוף, אני חושבת שמאוד איים עליו שאני עומדת לסיים לימודים ויוצאת לסוג של עצמאות, שהוא מתחיל לאבד שליטה עליי, ואז הרגשתי שכן אני נמצאת בסכנה. היו גם איומים פיזיים. בעצת הרווחה יצאתי מהבית בעקבות סכנה לחיי".
ליאת (שם בדוי): "לא חושבת שאני מוגנת מפניו"
לליאת (שם בדוי) ובן זוגה לשעבר שלושה ילדים, אך לא את כולם היא יכלה לקחת עמה למקלט. "קודם כל בגלל שהחוק אומר שילד מעל גיל 13 לא יכול להצטרף, לצאת למקלט לנשים, שזה בהחלט טעון שינוי בחוק בעיניי, וגם מסיבות אחרות. גם אם זה היה מתאפשר לא חושבת שהוא היה מצטרף כי באותו שלב היה ניכור הורי, הסתה", הסבירה.
"מי עזר לך?", תהתה דוידוב, וליאת השיבה: "קודם כל ברווחה, הרווחה ממש עזרה לי בשלב היציאה בשיתוף פעולה עם המקלט. כשהגעתי לשם הופתעתי ממש לטובה, היה חשש רציני להגיע למקום כזה, דמיינתי כל מיני מראות נוראיים. אני יכולה להגיד הרבה דברים טובים - הייתה לי חוויה מדהימה שם, צוות מדהים, הכול במטרה לחזק את אותן נשים עם הילדים. לאט לאט אחרי תקופה של חצי שנה יצאתי לקהילה".
על תהליך השיקום מהרגע בו יצאה מהבית, שיתפה: "אני קיבלתי דיור למשך שנה, שמאוד עזר, ובאיזשהו שלב היה את החיבור עם דף חדש שבאמת עזרו לי מכל הבחינות, גם אם זה ליווי של עובדת סוציאלית וגם מבחינה כלכלית. הם עזרו לי בדברים הכי בסיסיים, לרכוש ציוד לדירה שלא היה לי. זה גם חימם את הלב וגם נתן תמיכה, גם חיזק את הביטחון".
עם זאת, סיפרה: "אני לא חושבת שאני מוגנת מפניו. אני לא מרגישה מוגנת. אין בינינו כל כך אינטראקציות, הייתה פעם אחת אינטראקציה שכמעט נגמרה לא טוב. זה תהליך מאוד ארוך, זה לא נגמר ביציאה".
ליאת (שם בדוי): "חסר לי הביטחון הכלכלי כל חודש"
בנוסף, תיארה ליאת (שם בדוי) את התהליך אותו היא עוברת בצל לימודיה וגידול ילדיה: "אני נכנסתי למסלול לימודים מאוד קשוח, שלא משאיר לי אפשרות רבה לעבוד. אני בקושי רב מצליחה לעבוד יומיים בשבוע".
"אם רוצים שנשים קודם כל ירכשו ביטחון ולא יהוו נטל על המדינה, המדינה צריכה לעודד אותן ולעזור להן לרכוש השכלה, לא רק בסיוע בשכר לימוד, אלא גם בסיוע למחיה, אותן נשים עם ילדים. אני מנועה מלקבל הבטחת הכנסה כי אני סטודנטית, חסר לי הביטחון הכלכלי הזה כל חודש, שאני יודעת שנכנסת לי משכורת לחשבון הבנק בלי לדאוג. בלית ברירה אני נאלצת לצאת לעבוד בשבתות, חגים, יום כיפור", סיכמה ליאת.
קרא־ואזנה: "ליווינו קרוב ל־600 נשים במהלך שלושת שנות הפעלת התוכנית"
לשיחה הצטרפה אדווה קרא־ואזנה, מנהלת תוכנית 'דף חדש יוצאות מקלט', אשר סיפרה על הארגון שעוזר לנשים רבות לצאת מאימת בן זוגן המתעלל: "בארגון קיימות שתי תוכניות דף חדש שפועלות מטעם משרד הרווחה, תוכנית 'דף חדש יוצאות מקלט' פועלת מתוך חוק זכויות נשים ששהו במקלט. עד היום ליווינו קרוב ל־600 נשים במהלך שלושת שנות הפעלת התוכנית, וליאת היא אחת מהן".
"אנחנו מלוות נשים מרגע שהן יוצאות ממקלט לנשים נפגעות אלימות, דרך החיים שלהם בקהילה בתקופה של בין שנה לשנה וחצי, עם צוות", הסבירה, והוסיפה: "אין מסלולים, יש התאמה אישית. כשפוגשת העו"סית את המשתתפת או את האישה במקלט או בבית החדש שאליו היא עברה, היא בונה יחד איתה תוכנית ליווי אישית שנרקמת לפי הצרכים, המחשבות, החלומות שלה".
לדבריה, "אנחנו מאמינות בכל אחת מהנשים שלנו, באומץ שלה לעשות את הצעד הראשון שהוא לעזוב את בן המשפחה הפוגע. משם אנחנו נוטעות יחד איתה את האמונה בעצמה שמכאן רק השמיים הם הגבול".
"הנשים האלה צריכות להיות חופשיות"
קרא־ואזנה ביקשה לנצל את הבמה בראיון על מנת לעזור לנשים אחרות, וזעקה: "במידה ויש עכשיו אישה ששומעת את ליאת האמיצה ביותר, שהיא באמת מעוררת השראה ממש ומקשיבה גם לי ונמצאת עכשיו בסיטואציה של אלימות משפחתית כלשהי, בבקשה תאזרי אומץ, תתקשרי למוקד *118, תפני לסיוע ועזרה שבעזרתם תוכלי לצאת מהמעגל הזה. אנחנו נהיה שם בשלב הבא של השיקום. המוקד של משרד הרווחה במגוון של שפות 24/7".
עוד התייחסה קרא־ואזנה להגנה על אותן נשים שמנסות לצאת ממעגל האלימות: "אנחנו לא שירות שמעניק הגנה, הגנה מוענקת על ידי המשטרה, אמורה להיות מוענקת. חוק האיזוק האלקטרוני? הלוואי שבכנסת הקרובה החוק הזה יוכל לעבור בקריאה ראשונה, שנייה ולהיות מחוקק. אני מאמינה בזה הנשים האלה צריכות להיות חופשיות ולא בתחושה כמו שליאת מספרת שהיא לא יודעת אם היא בסיכון או לא. זו תחושה ממש קשה להסתובב איתה יום ביומו".
קרא־ואזנה המשיכה וסיפרה: "אנחנו בונות כרגע רשת של מעסיקים ידידים ואני מזמינה מעסיקים שירצו יחד איתנו לפתוח את האפשרות להעסקה של נשים מדהימות, מלאות במוטיבציה, יחד לבנות תהליך. אני מקווה שגם בכנסת הקרובה נוכל להוציא את התיקון בהבטחת הכנסה עבור נשים נפגעות אלימות ועבור התמיכה של ליאת".
עריכה: שני רומנו
