לשבת באולפן אפשר גם בירושלים ובתל אביב
דני דבורין ביקר את הרדיפה המיותרת אחר האוהדים מארצות ערב • וגם: מה צופה העתיד לנבחרת אורוגוואי? • הטור של דבורין
ערוץ הטלויזיה 'כאן 11' עשה טוב ויפה כאשר שלח למשחקי המונדיאל בקטאר צוות נרחב של שדרים ופרשנים. אבל לראות אותם בלי גבול, יושבים באולפן, או מחליפים דעות בינם לבין עצמם על רקע האיצטדיון, לאחר שריקת הסיום, זו מלאכה קלה מדי, המחטיאה את מטרתה. לשבת באולפן אפשר גם בירושלים או בתל אביב, וזה גם יותר זול.
לעולם איני דורש מאחרים את מה שלא עשיתי בעצמי. והכוונה לכך היא החובה המתבקשת להביא לנו כתבות צבע. עם צוות כה גדול, העדרן של אותן כתבות הוא פיספוס משמעותי בהבנת מהותה של הטלויזיה. מלידתה היא נועדה להציג תמונות, ופחות פרשנויות המשתלטות על המסך, בטח כשמדובר באירוע ספורטיבי מתמשך. בכך היא גם שונה משידורי הרדיו, שבהם קשה יותר, אך עדיין אפשרי, להכין רפורטז'ה ראויה.
בקטאר נמצאים כידוע לא מעט שחקני עבר גדולים, מנבחרות שזכו בגביעי העולם, שנשמח לראותם ולשמוע מה דעתם על רמת הכדורגל במונדיאל. הם עדיפים פי כמה וכמה על פני ניסיונות חוזרים ונישנים לדחוף את המיקרופון לאוהדים הניקרים על הדרך, עבודה שכל אחד יכול לעשות.
ואם אוהדים, הרי צריך גם טיפת כבוד לאומי, ולא לחפש את אלה מארצות ערב, הבורחים ממך כמפני אש. לא חוכמה גדולה להראות זאת. לדעתי זו אפילו טיפשות.
○ ○ ○
אמש (ב'), גם היה כדורגל במונדיאל, ובמשחק שנעל את הערב ניצחה נבחרת פורטוגל 0:2 את אורוגוואי. את פורטוגל נראה בשמינית הגמר, ובאשר לנבחרת אורוגוואי, עדיין נותר לה הסיכוי התיאורטי לעשות זאת.
אורוגוואי הייתה שם גדול בעולם הכדורגל, ובמאזנה שתי זכיות בגביע העולם: ב־1930 וב־1950. בינתיים בקטאר, היא עדיין לא הבקיעה אפילו שער זכות, ובמאזנה נקודה אחת בלבד. בסגל השחקנים שלה מופיעים כמה מגדולי כדורגלניה, המצויים לקראת סיומה של הקריירה: הבלם, הקפטן, דייגו גודין, בן 36, והחלוצים לואיס סוארס ואדינסון קאבני בני ה־35.
התקווה הייתה, ונותרה, שאולי מאמץ אחרון שלהם יסייע לה להרחיק לכת בטורניר הקשה. אולם עליה, כבר עכשיו, להביט קדימה,אולי אף בדאגה, ולשאול עצמה כיצד תגיע למונדיאל 2026. ואם כן, אז מה תוכל לעשות בו.
