"נכנסתי לזירת רצח - הבנתי שאני יכולה לגמור ככה"
רויטל נריה כהן שירתה במשך 23 שנים במשטרה ו־12 שנים מתוכן חוותה אלימות מצד בן זוגה • כעת, היא מעבירה הרצאות על התושייה והאומץ לבחור באושר
חיים כפולים: במשך 23 שנים שירתה רויטל נריה כהן במשטרת ישראל ונחשבה אחת השוטרות הטובות שידעה המשטרה, אך אף אחד לא האמין שאותה אישה שחושפת בתי בושת פעילים סופגת אלימות מבן זוגה במשך שנים רבות. כהן התארחה בתוכניתו של אבי כץ ב־103fm ושיתפה על האומץ שאזרה כדי להתמודד מול התופת שנמצאת בביתה.
"הייתי שוטרת 23 שנה, מתוכן 12 שנה הייתי נשואה לגבר אלים", סיפרה כהן בפתח השיחה, וחשפה: "כל הסיפור שלי התחיל מזה שנכנסתי לזירת רצח, זה מה שהעיר אותי - הבנתי שאני יכולה לגמור ככה. לקח לי כמעט 3 שנים להתגרש, לא היה פשוט. עכשיו אני אחרי. לצערי אין כתובת לאלימות, זה יכול להיות שוטרים, שופטים, זה יכול להיות אנשים שיושבים בכנסת. אין כתובת".
עוד הסבירה כהן כי "משטרת ישראל זה הגוף האוכף, זה לא הגוף המחוקק - החוק אומר שאם יש בעיית אלימות עוצרים את הצד השני, אבל אז הוא יושב בתא המעצר 14 שעות, 20 שעות, ואז הוא משתחרר עד שמוגש כתב אישום. כשהוא משתחרר הוא חוזר הבייתה. בשלב הראשוני צריך להוציא צו הרחקה וזה בירוקרטיה במדינה שלנו. עד שכל זה קורה הוא חוזר הבייתה ואנחנו ממשיכים להיות שקי אגרוף. הוא לימד אותי 'אם תשתקי, לא נסלים את האלימות', וזה מה שעשיתי. ככה שלא עירבתי שום גורם אחר".
"לקח לי הרבה זמן להבין שיש לי אותי ורק אותי - אני חייבת להגן על עצמי"
כאשר נשאלה מה הייתה מייעצת לנשים הנמצאות במערכות יחסים אלימות וכעת שומעות אותה, הודה: "שיש לה את עצמה, היא חזקה, היא יודעת מה נכון לה. שתקח את הרגליים ותקום. לקח לי 12 שנים, אבל לפעמים באמירות האלה יש כל כך הרבה כוח, לקח לי הרבה זמן להבין שיש לי אותי ורק אותי. אני חייבת להגן על עצמי".
"לא נעזרתי באף אחד, לימדו אותי לשתוק והייתי צריכה להסתדר עם הפחדים האלה, אבל הבנתי שאני מבינה את בן הזוג שלי הכי טוב", אמרה, והוסיפה: "זה אמנם נשמע קלישאה 'תקומי, תהיי חזקה', אבל הבנתי שזה בידיים שלי. פחדתי מאוד אבל הפחד הזה הניע אותי. היום שאני נתקלת בנשים כאלו והן שואלות איך לגשת לזה, אני אומרת להן 'הדבר הראשון זה להבין שאתן לא לבד. קודם כל תהיו עם עצמכן'".
על הרצון לרצות באופן תמידי את בן/בת הזוג, הדגישה: "הנושא של לרצות, אני חושבת שזה קיים בנו, במבוגרים בעיקר, אבל אנחנו אף פעם לא מצליחים לרצות את עצמנו. כשאתה לא מרצה את עצמך אז גם הביטחון שלך נפגע והתקשורת שלך עם עצמך נפגעת. אני חושבת שזו הנקודה ששם איבדתי את עצמי, אחרי שהילד נולד, שלא מצאתי את עצמי. הייתי צריכה כל הזמן לרצות אותו, זה ללכת בבית על ביצים, חלילה לא לעשות משהו שלא ימצא חן בעיניו. לצערי משם התחילו כל הפחדים, שם הלכתי לאיבוד".
"דפוס התנהגות זו תוצאה של חשיבה. ברגע שאת או אתה מרגיש שלא נוח לך בגוף או במקום שאתה נמצא - הגעת לגבול, ושם זו הנקודה של האלימות", סיכמה רויטל נריה כהן.
עריכה: שני רומנו
