"הממשלה חייבת להביא תוכניות מעודדות צמיחה"
שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, הביע דאגה בעקבות ההסכמים הקואליציוניים: "הדברים המהותיים והכלכליים שם מטרידים"
אחד האתגרים הגדולים מולם הממשלה החדשה תצטרך להתמודד, הוא יוקר המחיה. יחד עם זאת, העלות הכספית של ההסכמים הקואליציוניים נאמדת ביותר מעשרים מיליארד שקלים, כשמרבית הכספים אינם מיועדים בהכרח למחוללי צמיחה. כעת נשאלת השאלה מה היקף הנזק שייגרם למשק? וגם: האם בהסכמים יש מענה לבעיית הדיור, או רק טיפול במגזר החרדי?
אריה אלדד, רוני בר־און ואיתן כבל דנו על כך ב־103fm עם שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר וכיום סמנכ"ל כספים בחברת 'Lightricks', אשר השיב לשאלות והביע את דעתו בנושא.
בפתח הריאיון מרידור ניתח את ההסכמים המדוברים, וטען שיש בהם כמה דברים מאוד מטרידים בכמה מישורים. לדבריו, המישור הראשון הוא כל מה שקשור לתעסוקה ולעידוד אנשים לתעסוקה. "כולנו עובדים על תמריצים, ואם יהיה לנו תמריץ לשבת בבית - חלק יישבו בבית. הבעיה העיקרית בהקשר הזה היא שההסכמים כמו שהם כתובים, ואם הם ייושמו, הם יכלאו חברה שלמה בעוני להרבה מאוד שנים קדימה. זו בעיה קשה. לכן, אני מקווה מאוד ששר האוצר יקשיב לאנשי המקצוע, ולא יראה בהם כאויב".
"שר האוצר, שנכנס לתפקידו היום, יש לו משימה מאוד קשה"
בהמשך הודה מרידור כי המצב המקרו כלכלי בעולם הוא מורכב, והסביר: "בישראל נוצרה איזו תחושה - גם בגלל הגביה ממיסים, וגם בגלל שיחסית לעולם נפגענו פחות, ששום דבר ממה שקורה בחוץ לא יגיע. אני חושב ששר האוצר, שנכנס לתפקידו היום, יש לו משימה מאוד קשה. התחושות האלה וההסכמים ללא ספק מבטאים אותן", אמר. לטענתו, הן מסוכנות מאוד לכלכלה הישראלית.
עוד הוסיף: "אני חושב שיש יותר סיכוי שאנחנו נמצא עצמנו עומדים לפני האטה גדולה מאשר בפני נס כלכלי שיצוץ משום מקום. תפקיד שר האוצר, ותפקיד הממשלה הוא להיערך ליום הזה. לא לפזר כספים, אלא להשתמש בהם בצורה מושכלת. ההסכמים האלה לא מבשרים טובות, אבל הצעדים שהם יעשו באמת הם אלה שאנחנו נראה".
"כולנו נשלם על זה בריבית דריבית מחר"
לדבריו, "הבעיה בכסף הציבורי היא שאפשר להוציא היום המון, אבל כולנו נשלם על זה בריבית דריבית מחר. אם רוצים להיות רציניים ואחראיים אין שום סיכוי שאפשר גם לעשות את זה, וגם ליישם את ההסכמים האלה ככה. זה לא רק הכסף, זה גם לאן הם משיטים את הספינה הזו. כרגע לפחות, יש שם יותר מדי תמריצים הפוכים ממה שהמשק הישראלי צריך. אני מקווה מאוד שמה שהם בסופו של דבר יעשו זה לא מה שכתוב".
"הממשלה צריכה להתערב רק במקומות שיש בהם כשלים"
"מה בעינך זה עושה לסקטור הפרטי? מה זה עושה לממשלה?", נשאל מרידור. הוא הסביר באריכות כי הממשלה מחויבת להביא עימה תוכניות מעודדות צמיחה. "אנחנו רואים הקפאת מחירי מוצרי יסוד. זה נשמע מאוד נחמד, אבל לקח לנו 40 שנה לגמול את המדינה הזו מסבסוד מוצרים שהביאו לעיוותים נוראיים בשוק. זה דוגמה למשהו שיביא תוצאה אחרת מצמיחה. אם רוצים לעזור לשכבות החלשות צריך לייצר בשוק תחרות, והממשלה צריכה להתערב רק במקומות שיש בהם כשלים, ולא לעשות דברים שעולים המון כסף למי שמשלם מסים. תקציב זו מפת הדרכים של לאן המשק הפרטי הולכת. ידענו ללכת לכיוונים נכונים, וכשלא הלכנו חטפנו מכה על האף. מכה נוספת יכולה להיות מכה אחת יותר מדי למשק הישראלי".
רגע לפני סיום הריאיון התייחס לחוק האפליה, והשפעתה על השוק הישראלי כסמנכ"ל כספים בחברת 'Lightricks', ואמר: "אנחנו מוכרים אפליקציות גם לקהילה הלהט"בית, ויש לנו גם עובדים להט"בים. אנחנו יושבים בירושלים אז יש לנו עובדים חרדים, וערבים, ודתיים, וחילונים. האמת היא שבעיניי זו לא שאלה פוליטית - זו שאלה של ערכים אנושיים בסיסיים. אין מקום לאפליה בישראל בשנת 2023".
עריכה: עדן בן ארי
