ללעוג לרונאלדו זו החוצפה בהתגלמותה
דני דבורין יוצא נגד הקולות שליגלגו על הכדורגלן הגדול המגיע לליגה הסעודית • הטור של דבורין
קשה להבין מדוע נשמעו בימים האחרונים קולות המבקרים לחומרה את כריסטיאנו רונאלדו, בעקבות החתמתו כשחקן בליגה הסעודית. הכדורגלן הפורטוגלי עשה קריירה מפוארת, ומשום שאינו מוכן לתלות את נעליו, מרשים לעצמם לא מעט אנשים, לשפוט אותו על בחירתו בקבוצה שרצתה בו כנראה יותר מכל אחת אחרת.
רונאלדו, מתמיד, אהב להיות ציר מרכזי בקבוצות גדולות, ולכן שיחק במדיהן של מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד ויובנטוס. אבל, בדיוק כפי ששחקני כדורגל גדולים אחרים בחרו בליגות הרחוקות מאור הזרקורים, גם לרונאלדו מותר ללכת באותה דרך. גדולי שחקני התיאטרון מוכנים בהזדקנותם לקבל כל תפקיד קטן, העיקר להישאר על הבמה. איש לא רואה בכך פחיתות כבוד. אך כשמדובר בכריסטיאנו, עליו מותר לרדת, ואפילו ללעוג להחלטה שקיבל.
לכן, זו לדעתי החוצפה בהתגלמותה. רונאלדו מגיע למקום הרוצה בו ושמוכן לשלם לו ברוחב לב, סכומים שמבקריו של השחקן הגדול אפילו לא חולמים עליהם. למה לא לפרגן לו על משכורות העתק שיזכה להן? האם זו הקנאה שמדברת מגרונם?
אני מאחל לרונאלדו להמשיך לשחק, להינות ממה שהוא אוהב לעשות, גם אם הפעם הוא לא ילבש את חולצת המשחק של אחת מהקבוצות הגדולות באירופה. תרומתו לכדורגל היא מעל ומעבר לכל מה שמבקריו תרמו אי פעם למשחק הפופולארי ביותר בתבל. ובכלל, מי הם לעומתו?
כריסטיאנו רונאלדו, מי הם לעומתך? // צילום: Alex Pantling/Getty Images
