בדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג') נחשפו ממצאים מטרידים למדי לגבי פעילותו של מתאם השבועיים והנעדרים, הגוף האמון על האחריות הכבירה של החזרת חיילי צה"ל לביתם לאחר שנפלו בשבי. על פי פרטי הדו"ח, מאז 2014 לא התקיים אף לא דיון אחד או החלטה בנושא, ואף נטען כי שכרו של מתאם השבויים גבוה ללא שום נוהל המגדיר את סמכויותיו בפועל. איילת גולדין־קאופמן, אחותו של סגן הדר גולדין ז"ל שנלקח בשבי חמאס ב־2014, תקפה בחריפות את האופן בו מנהלת המדינה את הסוגיה הקשה.
"אנחנו לא מופתעים", הודתה גולדין־קאופמן בפתח השיחה. "הדו"ח הזה, שאני שמחה שהוא יצא לעיניי כל, מבטא את מה שאנחנו רואים ומרגישים ויודעים במשך 8 שנים. את מה שאנחנו צועקים מדם ליבנו בכל מקום. אני רוצה להגיד לכם, זה בדיוק מבטא אחד לאחד את מה שאנחנו מדברים - אין תוכנית עבודה. כל השמונה שנים האלו, ניצול הזדמנויות, כל מה שאנחנו מדברים, להשיב את החיילים והאזרחים בצורה שזה יהיה תנאי מקדים להטבות שאנחנו נותנים".
עוד תקפה גולדין־קאופמן: "אתם מבינים את המשמעות שבעצם בן אדם מועסק ללא שום תוכנית עבודה, שום צורך לדווח, במשכורת של מנכ"ל. תראו לי מנכ"ל בחברה במשך 8 שנים לא היה מביא תוצאות ונשאר, ובנושא כל כך מהותי שהוא לב ליבה של החברה הישראלית, החוזה בין המשפחות לצבא, שאנחנו ניתן את היקר לנו והמדינה תעשה הכול. זו בדיוק הגשמת החלום הנורא שלנו. המדינה לא עושה כלום - היא מפקירה את החיילים, היא לא נלחמת על הזכויות ההומניטריות של חיילי ואזרחי מדינת ישראל. כל ההזדמנויות היו בידייה בשמונה השנים האחרונות, כל ההזדמנויות".
לאור אמירותיה ביקש פלג לציין כי ההחלטה הסופית לא בידיו של המתאם אלא בידיו של ראש הממשלה, וגולדין־קאופמן הסבירה: "אני לא בדיוק מסכימה איתך. נכון, אנחנו לא באנו לשיחה הזו כדי לתלות אשמה בבן אדם, המטרה שלנו להסתכל קדימה. דבר שני, להגיד ראש הממשלה מטפל באופן אישי זו לא תשובה מקצועית. גם אם ההחלטות בידו צריך להיות מנגנון. כשאנחנו מגיעים לעולם, ואמא שלי הייתה לפני שבוע אצל אפיפיור, וכל המקומות האלה, מה הם אומרים לנו? 'אנחנו מאחוריכם'. הדר נחטף בהפסקת אש שהחמאס הפר. גם בהקשר של הדר, רון, ובטח האזרחים, כל העולם המערבי לצידנו. הפרה של הזכויות היא אצל החמאס".
"ראש הממשלה מטפל בכל העולם ואשתו, כל המדינה תחתיו, צריכים להיות לו מנגנונים מקצועיים שמייצרים את התוכניות העבודה, את ההזדמנויות, בשביל שברגע האמת ראש הממשלה יוכל להחליט החלטה בהתאם לתוכניתה עבודה", זעמה, "התשובה הזו היא לא מקצועית, מייצרת תחושת ערפל לעובדה שמפקירים, לא עושים שום דבר".
באשר לשיח מול יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, אמרה: "סינוואר שהוא גדול אויבנו הוא גם הפרטנר הכי גדול שלנו לעסקים היום. כל מי שעומד במחסום ארז, מאות משאיות, אנחנו כל הזמן בתקשורת איתו, מעבירים לו את כל מה שהוא מבקש, מאכילים את המפלצת ולא עומדים על הדרישה שלנו".
לצורך ההשוואה, הזכירה גולדין־קאופמן את חטיפתו של טיראן פרו חודש שעבר והתנהלותה של העדה הדרוזית נוכח המקרה: "תוך כמה שעות הוא חזר? 30 שעות. 30 שעות. שלא יבלבלו לי ויגידו למה לא, ואיו"ש, עזה, הבדל, זה לא משנה. מה שמשנה זה העיקרון - המדינה יכולה להפעיל מנופים בינלאומיים, לחץ, אם אפשר להביא תא נעמה יששכר מפוטין בזמנו, בטח אפשר להחזיר חיילים וקצינים שיצאו להגן על מדינת ישראל שהמדינה שלחה אותם. אני לא מוכנה יותר אפילו לקבל את ה'מה לא'".
"הדו"ח הזה צועק תפסיקו לדבר מה לא, אתם המנהיגים שלנו, תסבירו איך כן. תוכניות עבודה, חשיבה מחוץ לקופא. בסופו של דבר, הם חלשים והם צריכים אותנו כמו שצועקים לנו מכל כיוון, בבקשה - אי אפשר להפקיר יותר חיילים ואזרחים", התרעמה.
כאשר העלתה דוידוב את הנקודה כי ייתכן ולא ניתן להחזיר את הדר ואורון משבי חמאס ללא החזרת מחבלים, טענה גולדין־קאופמן מנגד: "במשפט שאת אומרת יש סתירה פנימית. אם יש תוכנית עבודה, מתאם, אם הנושא הזה שהוא לב ליבה של החברה הישראלית, שנוגע לא רק בהדר, בילד שאת ואני מגייסות, המשמעות של זה זה שמה שנתפס בעינייך שהצבא יעשה הכול ואת מקריבה את הבן והבת שלך, היום אין לך שום ביטחון כהורה שהמדינה תעשה הכול".
"למה אני אומרת סתירה פנימית? המחבלים חוזרים כל הזמן", הכריזה, והוסיפה: "אז אם הייתה תוכנית עבודה, 700 מחבלים כבר יצאו מבתי הכלא וחזרו, זה המשפט הכי מרתיח כי אם הייתה תוכנית עבודה, אם היו יעדים, אם באמת ראש הממשלה היה מטפל בזה באופן אישי ומבין שהוא מדבר על הערכים הכי בסיסיים של מדינת ישראל, החיילים והמשפחות שעומדים מאחוריו היו מנצלים את ההזדמנויות של המחבלים ואתם בתקשורת יודעים יותר טוב ממני, מתי מחזירים מחבלים? ביום שישי אחרי הצהריים? אמצע הלילה? במקומות שירחקו מעיניי התקשורת".
עוד חידדה גולדין־קאופמן כי "אני באמת באמת רואה את זה כנושא מהותי של הפקרה של הזכויות ההומניטריות של האזרחים ושל החיילים שלנו. אפשר להתעסק בעבר, אבל אנחנו עם הפנים קדימה. ראש הממשלה, נתניהו, שהיה ראש הממשלה בזמן שהדר נחטף בזמן הפסקת אש ובזמן שכל הרביעייה הייתה תחת המשמרת שלו, עכשיו הוא חוזר, יש ממשלה חדשה - תתקן. יש לך הזדמנות, תתקן, תתחיל לעבוד, לייצר הזדמנויות, לשים את הנושא הזה באמת כמו שאתה אומר באופן אישי אבל לא בצורה מעורפלת, בצורה של ניצול הזדמנויות".
"כמה מבצעים כבר היו? כמה מחבלים משוחררים? כמה משאיות עם בטון ניתנות לחמאס? שוב, זה בשביל החייל הבא, בשביל הילד בעוטף עזה שהחמאס מתכנן לחטוף. לא יכול להיות מצב שאין לנו תוכנית ושאנחנו לא שמים את זה חד וחלק בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל כי זה משליך על כל הריקבון של הערכים שאנחנו רואים מסביב, שכל מה שמעניין זה הכסא והכוח. תוכיחו לנו שאתם רואים את מדינת ישראל לפני הכוח האישי שלכם, ותתחילו לעבוד. ברגע שתתחילו לעבוד עם ישראל מאחוריכם. עם ישראל רוצה לראות את העיוות של הערכים שנוצר פה במשך השנים האלה. אנחנו לא צריכים להגיד את זה, אנחנו כבר נקרעים. עוד ממשלה ועוד ממשלה, בואו תעבדו בשביל עם ישראל", זעקה.
לסיום, תהתה דוידוב: "כמה כוח עוד יהיה לכם להגיד את הדברים האלה? לראות את הדר חזרה?". גולדין־קאופמן שיתפה בבכי כי "את שואלת אותי שאלה מאוד רגישה. באמת, זה הרבה שנים. ההורים מתבגרים. במשפחת שאול האבא נפטר מסרטן שנייה אחרי ההסכם הטורקי שאם הייתה תוכנית עבודה להדר ואורון היינו שם ולא היינו צריכים לחכות 8 שנים. את נוגעת בנקודות הכי רגישות והכי מפחידות".
"סבתא שלי שהיא שורדת שואה והגיעה לישראל עם חולצה בלבד, היא הייתה אומרת 'אין לכם פריווילגיה להרים ידיים'", סיפרה, והכריזה: "המשפט הזה שדרכו היא בנתה את מדינת ישראל עכשיו המשימה שלנו, אין לנו משימה אחרת. המשימה שלנו זה לא להחזיר את הדר למשפחת גולדין המסכנה, זו משימה שמאחוריה עומדים כל חיילי מדינת ישראל שהתגייסו כבר ושיתגייסו מחר בבוקר. זה חייב להיות מאוד מאוד ברור - אין דבר כזה הפקרת חיילים, הפקרת הזכויות ההומניטריות של אזרחי מדינת ישראל. מישהו כאן התבלבל והבלבול הזה יביא אותנו לאבדון".
עריכה: שני רומנו