"יש פה חוסר הבנה או הטעיה חמורה של הציבור"
ד"ר מיכאל שראל, יו"ר פורום קהלת לכלכלה, הגיב להבטחת ראש הממשלה להוריד את מחירי החשמל, המים והארנונה: "אלה לא מחוללי האינפלציה, זה סימפטום"
לאחר השבעתה, אין ספק כי אחד הנושאים הבוערים ביותר שהממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתו הוא המצב הכלכלי במדינה, זאת, על רקע יוקר המחיה, משבר הדיור, העלאת הריבית והעלאות במחירים במשק, החל מהמים והחשמל ועד הדלק. כיצד הממשלה החדשה תוכל להתמודד עם המשבר שבעיצומו? מה הצעדים שהיא צריכה לנקוט? ענת דוידוב דנה על כך ב־103fm עם ד"ר מיכאל שראל, יו"ר פורום קהלת לכלכלה ובעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אשר השיב לשאלות והביע את דעתו בנושא הכאוב.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח שיעצור את עלייה המחירים. ד"ר שראל אמר: "אני לא רוצה להתייחס לצד הפוליטי, ראש ממשלה מול שר אוצר או מה זה הבטחת בחירות. אני יכול להתייחס לגופו של עניין, למדיניות עצמה. אני חושב שכשאומרים שעצירת העלייה במחירי החשמל זה מה שיעצור את האינפלציה וזה מה שיפתור את הבעיה - אז יש פה או חוסר הבנה או הטעיה חמורה של הציבור. בדרך כלל אמירה כזאת, לא רק שהיא לא נכונה, היא גורמת למדיניות שהיא מזיקה, כי הסיבות לאינפלציה בכלל נמצאות במקום אחר".
"אפשר לעשות את המהלך הזה, אפשר לעשות את זה", הבהיר, והמשיך: "זה יעלה לנו הרבה כסף, כי בסוף לא רק שזה לא יפתור את בעיית האינפלציה, אלא מישהו יצטרך לממן את הסבסוד הזה של מחירי החשמל. מישהו זה אנחנו, זה הציבור, הציבור יצטרך לממן את זה, או באמצעות מיסים גבוהים יותר או באמצעות שירותי ממשלה נחותים יותר, למשל פחות בריאות, פחות חינוך, פחות רווחה. זה לא כסף שבא מהכיס של שר האוצר או של ראש הממשלה, זה כסף שיבוא מהציבור שיסבסד את צרכני החשמל".
הוא התייחס לסברות כי חשמל, ארנונה ומים הם הגורמים לאינפלציה: "אלה לא מחוללי האינפלציה זה סימפטום של האינפלציה. יש סיבות לאינפלציה, בעיקר שתי סיבות מרכזיות. סיבה אחת בכלל לא קשורה לישראל, זו הסביבה הבינלאומית. גם מבחינת היציאה ממשבר הקורונה, זה שרשראות האספקה בעולם וכמובן המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כל אלה גרמו לעלייה במחירי חומרי הגלם וכתוצאה מכך זה משפיע כמובן על המחירים בכל העולם, כולל בישראל".
בנוסף, ציין כי "הסיבה השנייה זה הביקושים המקומיים - פשוט לאוכלוסייה בישראל כרגע, בממוצע לפחות, יש הרבה כסף. יש אבטלה מאוד מאוד נמוכה, בקנה מידה היסטורי, אני חושב ששוק העבודה כמעט אף פעם לא היה בעבר במקום כל כך טוב מבחינת שיעור התעסוקה ושיעור האבטלה. גם הצעירים וגם המבוגרים יש להם שיעורי תעסוקה מאוד גבוהים. גם השכר עלה יחסית יפה, במיוחד בשנה האחרונה, במגזר העסקי אבל לפני כן גם במגזר הציבורי".
"הכלי המרכזי שעומד לראשות בנק ישראל זה העלאת הריבית"
לדבריו, "יש לממשלה תפקיד, הוא משני, התפקיד הראשי הוא של בנק ישראל אבל התפקיד המשני של הממשלה זה לעזור לבנק ישראל או להפריע לו. איך היא יכולה לעזור לו או להפריע לו? אם היא מגדילה למשל את הגירעון בצורה משמעותית, אז זו הרחבה תקציבית שלעצמה מגדילה את הביקושים במשק ואז היא מפריעה לבנק ישראל, כי אז זה אומר שלחצי האינפלציה יהיו גדולים יותר ובנק ישראל יצטרך להעלות את הריבית עוד יותר כדי לעצור את האינפלציה".
בהמשך, הגיב להבטחות התקציב הגדולות בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה: "תמיד אפשר להעלות את הגירעון באופן זמני. בסוף, כמובן שאי אפשר להעלות את הגירעון לנצח, אז אפשר להעלות אותו באופן זמני ולדחות את שעת התשלום".
עוד אמר: "כמו שאמרתי, יש לזה גם עלות, חוץ מהסיבות הרגילות של סיכון פיננסי ואובדן אמינות ודברים כאלה שהם תמיד נכונים. היום יש סיבה אחרת חדשה שלא כדאי לנקוט במדיניות הזאת וזה מה שאמרתי קודם, זה לחצי האינפלציה. זאת אומרת, הגדלת הגירעון בהחלט תייצר גידול בלחצי האינפלציה, וזו סיבה נוספת לא לנקוט במדיניות הזאת עכשיו".
לבסוף, שיתף כיצד רואה את שנת 2023: "אני חושב שגם בעולם וגם בארץ יש איזשהו קונצנזוס שצפויה אולי האטה, אולי מיתון קטן, אבל קצר ולא עמוק מידי, אחרי זה, לקראת אמצע השנה או בסוף 2023 - נחזור לצמיחה מהירה. אני חושב שהסיכונים גדולים, אני מניח שיש סיכונים לתחזית הזאת. אחד הסיכונים זה מדיניות לא נכונה. כלומר, אם המדיניות תהיה נכונה יש יותר סיכוי שהתחזית הזאת תתממש. אם המדיניות לא תהיה נכונה ויעשו שגיאות, אז קיים סיכון שהתחזית הזאת לא תתממש והמיתון יהיה ארוך יותר וקשה יותר".
עריכה: נויה חסון
