הרפורמה במשפט? "לא חושב שתפגע בדמוקרטיה"
פרופ' אסף מידני (האקדמית ת"א־יפו) על תוכנית העבודה שמתכנן השר לוין לזירה המשפטית: "בעד רפורמה, אך לא זו" • טען: "הכנסת לא מושלת בחוקיה"
פרופ' אסף מידני, מומחה למשפט ציבורי ומדיניות ציבורית מבית הספר לממשל וחברה (האקדמית תל אביב־יפו) כתב במאמרו על הרפורמה של השר לוין במערכת המשפט: "גיוון בבית המשפט העליון הוא צו השעה", בשיחה עם ינון מגל ובן כספית ב־103fm הסביר את עמדתו.
"אני בעד רפורמה, אבל לא בעד הרפורמה", הודה, והוסיף: "אני תומך, והגיע הזמן שאנחנו נחוקק סוף סוף את חוק יסוד החקיקה. לפי מה שרפורמת לוין מאפשרת, זה סמכות לבית המשפט העליון שיפסוק לבג"ץ לפסול חוק, וזה דרמטי. ברגע שאתה מאפשר לבית המשפט העליון לפסול חוק, יש לזה מחיר, והמחיר הזה חייב לבוא לידי ביטוי באיזונים".
הציע: "אני בעד ש-12 מתוך 15, כלומר להכיל רוב יחסי של שופטי בג"ץ כשהם פוסלים חוק. מאידך גיסא, ברגע שאנו מכילים את הרוב של 80 אחוז, אני רוצה להכיל רוב יחסי גם של פסקת התגברות, לא 61 אלא 80".
לדבריו, "הרוב היחסי לא צריך לחול רק על חוקים, אלא גם על החלטות של הרשות המבצעת". עם זאת, טען: "גם המשפט צריך להתפתח ולהתאים את עצמו, לכן אם נפסול את עילת הסבירות, בית המשפט יפנה לעילות אחרות".
לטענתו, "אני מאוד מעריך את ביהמ"ש העליון, אבל משנות ה-90 הוא מתערב בערכים שאין לו סמכות, והוא, מה שנקרא, גונב קופון ערכי בחברה הישראלית. הליברליזם שבית המשפט משתמש בו, צריך להיות ליברליזם קהילתני, זה ליברליזם שמתכתב עם חברות שסועות".
"החברה שלנו היא חברה שסועה, חברה שנלחמת בלהגדיר עד היום את זהותה", הסביר, "בתוך האירוע הזה. הכנסת לא מושלת בחוקיה, לא מחוקקת חוקים ברורים. יש קבוצות שלא מרוצות מאספקה של כל מיני מוצרים ציבוריים, בית המשפט הוא שחקן בתוך האספקה הזאת".
"באיזשהו שלב בשנת 99, בית המשפט כבר נכנס לעניינים מפיצים ערכית"
בהמשך, אמר: "באיזשהו שלב בשנת 99, בית המשפט כבר נכנס לעניינים מפיצים ערכית, ביטחון, דת, מדינה, ליבה, הסכמים בין מדינות. איזה כלים יש לו, אם הוא כבר נכנס לתוך העולם הערכי הזה, ואנחנו מדברים על מדיניות והקצאה סמכותית של ערכים בחברה, צריך שיהיה לזה סמכות".
האם יש פה סכנה לדמוקרטיה, לזכויות אדם, ולחירויות הפרט?
"אני לא חושב שיש פה את הדיכוטומיה הזאת, אבל אני לא חושב שזה יפגע בדמוקרטיה, זה מגדיר את הדמוקרטיה קצת אחרת, כדמוקרטיה ליברלית אבל קהילתנית".
לגבי בחירת השופטים, אמר: "קודם כל הבחירה של שופטים, אין ספק שצריך לתקן, מפני שהנושא של גיוון הוא סופר חשוב, גיוון נותן לנו לגיטימציה, אמון וכל הסיפור הזה. הדרך לגוון את השופטים זה לגעת בוועדה למינוי שופטים, למה? כי מה לעשות, הוועדה למינוי שופטים עד עכשיו לא פעלה לפי ההמלצות של הוועדה מ־2001, שאמרה קודם כל - המיון צריך להיות מקצועי, שתיים, בעלת מעמד משפטי בכיר, אבל שיהיה בו שיקוף. מדובר בגיוון שהוא תרבותי, למשל המזרחים זאת תרבות שותקת, מושתקת".
עריכה: ירדן חדד
