"הממשלה הזו במסלול של עקירת זכויות האדם"
פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, תקף את הרפורמה המשפטית: "כאשר יפגעו לנו בזכויות נוכל רק להתפלל - לא יהיה לנו מושיע"
בעקבות הרפורמה המשפטית אותה מוביל לוין המתוכננת לבצע שינויים רבים במערכת המשפט, ביקורות רבות נשמעות מכל עבר. ענת דוידוב וגדעון אוקו דנו שוחחו ב־103fm עם פרופ' מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר ביקר בנחרצות והסביר מדוע פגיעה במעמד חוק יסוד האדם וחירותו היא כה חמורה.
"אני חושב שבכל מדינה דמוקרטית ליברלית יש הגנה חזקה על זכויות האדם, ההגנה אצלנו היא חלשה במיוחד", טען פרופ' קרמניצר בפתח השיחה. "יש לנו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שבו רוצים להתנקש. הוא חוק חלקי ופגום. חלק גדול מהזכויות הכי יסודיות כמו שוויון, חופש הביטוי, חופש דת, זכויות חברתיות וכלכליות לא מופיעות בו בכלל. דיי מעליב לכשעצמו. החוק גם לא משוריין. את כבשת הרש האומללה הזו שכן מעניקה הגנה מסוימת רוצים לשנמך ולהפוך אותה מחוק יסוד שמאפשר ביקורת שיפוטית על חוקים שאינן חוקי יסוד להפוך לחוק רגיל".
עוד תקף כי "אין עדות יותר טובה לכך שהממשלה הזו במסלול של עקירת זכויות האדם. אנשים קוראים לעצמם ליברליים ובעצם הם אנטי ליברליים. נושאים לשווא את שם הדמוקרטיה. ההשפעה תהיה עצומה. שלטון יוכל לפגוע בכל זכות, כבר אנחנו רואים את הכרסום בחופש הביטוי. מתחיל להיות מהלך של דה לגיטימציה לגבי מה שנחשב דעות שפוגעות במעמדה או בכבודה של המדינה. כבר אנחנו רואים את ההתחלה של הדבר הזה. אפשרי לפגוע בכל זכות, בזכות לפרטיות, לשם טוב, לחיים בכבוד, וכאשר יפגעו לנו בזכויות נוכל להתפלל רק לאבינו שבשמיים - לא יהיה לנו מושיע".
לאור אמירותיו הזכירה דוידוב כי החוק חוקק בשנת 1992 ותהתה מה היה לפני כן. פרופ' קרמניצר הסביר: "חיינו קודם מכוח העובדה שהיה בית המשפט העליון בשנים הראשונות למדינה, שהצמיח יש מאין, את העובדה שיש לאזרחים בישראל מגילת זכויות אדם שיפוטית. לא המחוקק עשה את זה, עשה את זה בית המשפט במהלך אקטיביסטי שלא היה אקטיביסטי דומה לו. אלא מה, שעד שנת 92' המוסכמה החוקתית הייתה שבית המשפט יכול לבקר את מעשיה לש הרשות המבצעת, של הממשלה, אבל הוא איננו יכול לפסול חוק של הכנסת".
"ב־1992, כשנחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נקבעו בו שתי הוראות - שכל רשויות השלטון חייבות לכבד את זכויות האדם ושאין פוגעים בתוקפו של חוק שנחקק לפני חוק היסוד הזה. על סמך הוראות החוק האלה ולא כהמצאה פסק בית המשפט העליון בהרכב רחב שהוא הגוף המוסמך להחליט האם חוקים של הכנסת עומדים בדרישות של חוק היסוד הזה או לא, ומאז יש לנו ביקורת שיפוטית חוקתית", הדגיש.
"ראש ממשלה נאשם בפלילים שממשיך לכהן - אבסורד גמור"
באשר לידיעה כי היועמ"שית תחל בדיונים על האפשרות לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לצאת לנבצרות ותגובת ראשי הקואליציה, הבהיר: "ההודעה הזו שפורסמה נגד היומע"שית היא הודעה שארגון פשע לא היה מתבייש לפרסם הודעה כמוה. פשוט בלתי נסבל. היועמ"שית צריכה , חייבת, לבדוק האם בהתנהלות של ראש הממשלה אין שום הפרה של עיקרון איסור על פעולה בניגוד עניינים, עיקרון של על כולם. אף פעם לא שמעתי שמייחסים לה שקרנות ולכן אני מניח שהיא לא קיימה דיונים כאלה, היא חייבת לקיים דיונים בשאלה של האם ראש הממשלה לא פועל בניגוד עניינים חמור מאוד. לדעתי הוא כן".
"היית מוציא אותו?", שאלו צמד המגישים, ופרופ' קרמניצר השיב: "אני לא שלפן. העניין הזה מחייב דיון יסודי ומעמיק. ברור שזה צעד מרחיק לכת ביותר. לכן צריך לבחון את הדבר אבל הבחינה הזו היא בחינה נדרשת. לא נראה כמו שום ניסיון הפיכה, צריך להעמיד את ראש הממשלה על החובה שלו לא להתעסק בשום עניין שיש לו גם את ההשלכה הרחוקה ביותר על המשפט שלו. אם אנחנו מדינת חוק, לא יכול להיות שנאשם בפלילים חמורים קובע בדרכי עקיפין, באמצעות עושי דברו, מי יהיו השופטים שידונו בערור שלו".
בנוסף, הודה כי "לא יכול להיות לטעמי שהוא ימנה את שר המשפטים משום ששר המשפטים הוא גורם בבקשת חנינה אם הוא יגיע למצב שהוא יצטרך לבקש. כל המערכת פה עקומה מהיסוד כתוצאה מזה שאנחנו התרגלנו לחיזיון שלא היה לו שום מקום במדינה מתוקנת - ראש ממשלה נאשם בפלילים שממשיך לכהן כראש ממשלה, אבסורד גמור".
לסיום, התייחס פרופ' קרמניצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אודות עניינו של דרעי והתמיכה אותה הוא מקבל מהקואליציה לאחר פסילת בג"ץ בגין מינויו כשר בממשלה: "אני חושב שמתחת לתמיכה הזו מסתתר יחס של עוינות וחוסר כבוד לביתה משפטה עליון שקיבל בעניינו של דרעי את ההחלטה היחידה שמוסד שיפוטי ששווה משהו יכול היה לקבל. עכשיו הקואליציה תחפש דרכים איך להפוך את מה שבית המשפט העליון אמר, איך בכל זאת לקיים אותו".
עריכה: שני רומנו
