השבוע התפרסמה ידיעה כי מסתמן שבקרוב אזרחי ישראל לא יצטרכו ויזה על מנת להיכנס לארצות הברית. השרה לשעבר איילת שקד, שעבדה במרץ מאחורי הקלעים על מנת לקדם את המהלך, ביקשה להתייחס לידיעה. תוך כדי שהיא לא שוכחת את האנשים שמנסים לקבל קרדיט על האירוע, בשעה היא עמלה לטובתו במשך שנה וחצי.
בפתח הריאיון ביקשה השרה לשעבר להדגיש שמדובר בתהליך ארוך שעדיין לא הגיע לסיומו. "כשהתחלתי הרבה עיתונאים היו סקפטיים, ואמרו לי שכבר עשר שנים מדברים על זה, ואף פעם לא מצליחים. לכן, צריך להבין איך הצלחנו. זה עוד לא סופי כמובן, כי צריך להעביר את החקיקה שהליכוד תקע במושב הקודם. בהנחה שהחקיקה תעבור תוך ארבעה שבועות, ואין סיבה שלא, אנחנו נהיה מאוד קרובים לזה ואני מניחה שתוך כמה חודשים אנחנו נקבל את הפטור".
אז מי באמת שותף לעשייתה המבורכת של שקד בנושא? קודם כל מדובר בנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שנתן בזמנו הבטחה אישית לראש הממשלה דאז נפתלי בנט. לדבריה של השרה לשעבר, "הוא באמת לקח את זה כמחויבות שלו. השר להגנת המולדת אלחנדרו מיורקה, יהודי מאוד חם שעבד איתי על זה עוד בממשל אובמה כשהוא היה סגן שר - לקח את זה כפרויקט אישי. כמובן ששגריר ארצות הברית בישראל שביחד איתו טיפלנו בזה ממש ברמה היומיומית. הצוותים שלנו נפגשו כל שבוע, אנחנו דיברנו כל כמה ימים.
עוד הוסיפה: "זה פרויקט מאוד מורכב. פרויקט שדורש הרבה מאוד משימות, החלטות, חוזים, הסכמים. הוא לקח את זה ממש על עצמו. אני יכולה להגיד שלא פעם הוא פתר בעיות מול הסטייד דיפרטמט. הוא אמר לי 'אני מבטיח לך שאנחנו נעשה את זה'. האבן החשובה והמשמעותית הייתה אתמול בחוזה הסירוב - אנחנו ידענו שאם יהיה פחות משלושה אחוזים נצליח. חיכנו שהתוצאות יתפרסמו".
"תסבירי לנו משהו: הלוא הסירוב תלוי רק באמריקאים. כלומר, הם רצו לתת לנו פטור מוויזות, ולכן הגיעו לאחוז סירוב קטן?", שאל אלדד. שקד התייחסה לדברים ואמרה שכן. תוך כדי שהיא לא שוכחת להזכיר קמפיין הסברתי שעשתה בישראל - על מנת למלא את הטפסים בצורה נכונה. "הרבה פעמים אנשים מילאו את הטפסים לא נכון, וכשממלאים את הטופס לא נכון החשיבו את זה כסירוב. אנחנו ניסנו לפתור את הבעיה הזו, ואז במאמץ משולב - גם מאמץ הסברתי שלנו בשנה האחרונה, וגם מאמץ שלהם להיות פחות קשוחים, הצלחנו לרדת מתחת לשלושה אחוזים".
"איך את מקבלת את זה איילת שקד? הם קודם כל טרפדו לך בפעם הקודמת ועכשיו, כשזה קורה, הם לא מעלים על דעתם להזכיר את העבודה שנתת?", שאל כספית את השרה לשעבר. היא האזינה לו ברוב קשב, ואמרה: "אני לא באתי לחנך אותם. בסוף, מה שחשוב לי הוא שזה יקרה. אני במשך שנה וחצי עבדתי על זה ממש ברמה היומיומית. זה דרש פתירת בעיות, ויש עוד בעיות לפתור - צריך להקים מערכת טכנולוגית של העברת מידע בין ישראל לארצות הברית על המרשם הפלילי. זה תהליך שייקח עוד כמה חודשים, ואני מקווה שבעוד כמה חודשים אנחנו נקבל את הפטור. הם צריכים קודם כל להעביר את החקיקה. חוק אחד מוכן, את החוק השני אפשר להעביר בוועדות וזה ייקח עוד שלושה או ארבעה שבועות, וקדימה, אזרחים ישראלים יוכלו לטוס לארצות הברית בלי וויזה".
כשנשאלה האם היא לא מודאגת שאזרחים פלסטינים עם אזרחות אמריקאית יוכלו להיכנס לישראל הסבירה שלא, ואמרה שזה היה תנאי של האמריקאים. "קיבלנו את אישור השב"כ. אם הם לא מודאגים אני חושבת שזה יהיה בסדר. כבר היום יש פלסטינים שטסים דרך נתב"ג עם אישורים מיוחדים, והם רוצים להגדיר שמי שיש לו אזרחות אמריקאית ופלסטינית יוכל להיכנס - זה תנאי הכרחי, והשב"כ אישר את זה".
"אני רוצה לשאול אותך משהו אחר: מניסיונך כשרת משפטים ומבלי להיכנס לרזולוציות של הפרשות האחרונות של לשכת עורכי הדין. אריה טוען כי מלכתחילה לשכת עורכי הדין לא צריכה לשבת בוועדה למינוי שופטים. אני אומר שהם בדיוק אלו שמכירים את השופטים, ויודעים לפי המשוב. אפשר לעשות הסדר ניגוד עניינים ששני הנציגים לא יופיעו מול המועמדים ולפתור את זה. מה דעתך?", ביקש כספית לשאול. שקד הסבירה מדוע שניהם צודקים, וטענה: "יש הסדר ניגוד עניינים וחברי ועדה לא מופיעים בפני השופטים. זה כבר קיים. מעבר לזה, הלשכה מכירה את השופטים. תראו, כשאני הובלתי את הוועדה הזו ידעתי לעשות שותפות וברית עם הלשכה. הנציגים תמכו בהחלטות שלי, וזה היה לי נוח וטוב. עד אז נציגי הלשכה היו בברית עם השופטים, ואני שיניתי את המשוואה הזו וככה הצלחתי לייצר לעצמי רוב. הם יכולים להיות בוועדה, והם יכולים גם לא. אתם יודעים, זה לא תורה מסיני. יש יתרונות לכאן ולכאן.
לסיום נשאלה השרה לשעבר איך החיים אחרי הפוליטיקה, והודתה: "נהדרים. היו לי חיים טובים בפוליטיקה, ואהבתי כל רגע. החיים נהדרים בחוץ ויש יותר זמן עם המשפחה, עם הילדים, עם החברים. יש חופש כזה".
עריכה: עדן בן ארי