בן כספית ואריה אלדד

"קצרה הדרך להתפוררות החברה הישראלית"

שחר יאורי, אב שכול שהשתתף בצעדת המילואימניקים, הסביר מדוע הניף את שלט כאקט מחאה: "חושב שהמחיר לא היה שווה, לצערי הרב"


כאקט מחאה נגד הרפורמה המשפטית המתהווה יצאו היום (ד') כ־1,500 אנשי מילואים לכיוון ירושלים. שחר יאורי, אב שכול שהשתתף בצעדה, הגיע עם שלט ובו מופיעה תמונה של בנו השכול, ומתחת הכיתוב 'המחיר לא היה שווה'. בשיחה עם בן כספית ואריה אלדד סיפר יאורי מה עומד מאחורי ההחלטה להניף דגל שכזה, ומדוע הוא מפנה אצבע מאשימה לעבר הממשלה.

בפתח הריאיון ביקש כספית לחזק את ידיו של האב השכול, ואמר: "היום סרטון שלך מתוך הצעדה חורך את הרשתות. מה שצד את עיני היא שנשאת את תמונת בינך עם הכיתוב 'המחיר לא היה שווה'. עד כדי כך?". יאורי התייחס לדברים, והסביר: "תראה, הבת שלי אמרה שאולי שווה היה שווה לשים שם סימן שאלה, אבל אני שואל את השאלה הזו כל יום וכל בוקר שעה שעה. אני חושב שהמחיר לא היה כדאי, לצערי הרב".

"ואם יבואו ממול הורים שכולים שחושבים שהרפורמה המשפטית טובה, וירימו את התמונות של הילדים שלהם? מה זה יהיה? מלחמת המתים זה בזה?", שאל אלדד. יאורי האזין לדברים ברוב קשב, וטען כי זו זכותם להחזיק בדעות שונות ממנו, ושהכל בסדר. "אני לא מדבר רק על הרפורמה המשפטית - אלא גם על עוד אלף דברים אחרים. מדובר פה על חצי מהעם שמנסים לשלול את הלגיטימיות שלו, את הזכויות שלו, וזה פשוט בלתי נסבל. עם אמירות של 'אנחנו נראה להם', 'זה מגיע להם', 'עכשיו אנחנו השליטים', זה לא בדיוק עובד ככה".

"אם השמאל יעלה לשלטון הוא ינסה למחוק את הימין?"

בהמשך התייחס לתוצאות הבחירות ואמר שהוא לא חושב שהבחירות האלה עמדו על הדברים שהממשלה מנסה לעשות עכשיו. "מעבר לזה, נכון שהיו 64 מנדטים, אבל זה לא אומר שאין זכות לשאר, זה פשוט בלתי נסבל. מה, אם השמאל יעלה לשלטון הוא ינסה למחוק את הימין? הוא ינסה למחוק את הלגיטימיות שלו? לא נראה לי. הוא לא עשה את זה מעולם".

אלדד מיהר להגיב לדברים, ואמר: "הוא עשה את זה. הוא עשה את זה בהתנתקות במידה מסוימת, והוא עשה את זה באוסלו במידה רבה". יאורי הסביר כי הימין תיקן את אוסלו, והסביר: "אני מבטיח לך שזה אותו שר שהיום נמצא בלשכה לביטחון פנים, זה שתלש את הסמל. אני מזכיר לך שראש ממשלה שטוען שצריך להפסיק עם ההסתה ועם האלימות הוא זה שעמד על המרפסת בכיכר ציון. אני הייתי בהפגנה ההיא, ישבתי בצד והסתכלתי וראיתי. זה היה פשוט מחריד. כמובן שלא הייתי שם כתומך, פשוט גרנו ליד כיכר ציון, מאה מטר משם".

"תראה, התזמון תמוה מאוד"

יאורי העלה את עניין הרפורמה המשפטית שוב, וביקש להזכיר: " תראה, התזמון תמוה מאוד. הרי כולם יודעים שזה מיועד בשביל לתת את האפשרות לחמוק ממשפט ולגיטימיות של החלטות אחרות. אם אתם רוצים לתקן - אפשר לתקן. לא צריך לשפוך את התינוק יחד עם האמבטיה. לא צריך להכריז מלחמה נגד שופטי בית המשפט העליון, הם לא אויביי העם. אני יכול למנות לך עשרה סעיפים שצריך לתקן בבית המשפט העליון, אז מה? זה אומר שצריך למחוק אותו?".

עוד הוסיף: "אנחנו בדקה ה־90, התעוררנו מאחור מדי. אנחנו מבינים שהמדינה הזו כבר לא תהיה אותה המדינה. הרעיון הזה, שלחצי מהעם אין זכות לגיטימית להביע את דעתם ולהשתתף במהלכי השלטון. אנחנו לא נחשבים. דובר על הגבלת זכות השביתה - כמובן שההסתדרות לא תיתן לזה לקרות, אבל כשמדברים על הגבלת זכות השביתה למעשה מדברים על הגבלת זכות ההפגנה. זה יקרה, ואנחנו נגיע לשם".

"בואו נשים לב לתהליכים"

על ההפגנה שהתרחשה היום (ד') בדרך לירושלים אמר: "אני מבטיח לך שה־1,500 אנשים שצעדו היום בצעדה הזו הם מנבחרי העם. מדובר באנשים שתרמו לביטחון המדינה פי אלף מאלו שיושבים במקומות אחרים ולא עושים שום דבר ומשתלטים. בואו נשים לב לתהליכים. תהליכים הם תהליכים. במדינת ישראל זה קורה ביום אחד, ולכן צריך להתעורר".

כשנשאל מהם גבולות המחאה, הסביר יאורי שכל מחאה צריכה להיות לגיטימית במסגרת החוק - "אני לא קורא להפגנות אלימות בשום אופן. יש הפגנות, יש שלטים, יש מחאה, יש אמירות, יש מאמרים, יש פנייה לגורמים נוספים. הכל במסגרת החוק. אני לא קורה למרי בכוח או באלימות".

"מה יקרה אם הרפורמה תעבור?", נשאל האב השכול. "תהיה פה זליגה של חברות הייטק, אנשים טובים יעזבו את המדינה, אנשים אחרים יסרבו לשרת במילואים, אנשים לא ירגישו שייכות. מפה קצרה הדרך להתפוררות החברה הישראלית".

"הרי זו לא תחרות כיפוף ידיים"

"זו לא פטריוטיות על תנאי?", שאל אלדד. "לא. אני לא חושב שאני צריך לקבל את זה שאין לי שום לגיטימיות פה - איך זה ייתכן? פתאום הכל מקולקל, ואת הכל צריך לתקן?", אמר יאורי, "הרי הליכוד פה כמעט רצוף מ־1977 הוא לא היה יכול לתקן את זה בתהליכים מסודרים? הרי זו לא תחרות כיפוף ידיים. שהימין ניצח והשמאל יפסיד ושיסתום את הפה, ושישב בשקט ואנחנו עכשיו נדכא אותו"

לסיום הריאיון נשאל האם הוא מרגיש שליח של בנו, והסביר שהוא לקח חלק בהפגנות עוד כשבנו עמית ז"ל היה תלמיד בתיכון. "יש לי מודעות אזרחית יותר מאשר לכל השאר, ואני מוכן לשלם את המחיר האישי ולצעוד על חשבוני כמובן. יש לי יותר מודעות, אבל אני באמת מרגיש שבנקודה שבה אני נמצא כאב שכול מביאה אותי למקום שבוא אני חושב האם זה היה כדאי. התשובה שלי כרגע היא לא", סיכם.

עריכה: עדן בן ארי 

08/02/2023

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


שחר יאורי בצעדת המילואימניקים
שחר יאורי בצעדת המילואימניקים  |  צילום: פלאש90
Paris