במלאות עשור לפטירתו של שמוליק קראוס, יצא דודי פטימר למסע אל דמותו המורכבת והשנויה במחלוקת של האמן • בלעדי לאתר וליישומון 103fm
שמוליק קראוס היה מלחין ויוצר כישרוני, ששיריו הגדירו מחדש את הרוק הישראלי ותרמו לתרבות. הוא היה גם אדם שהסתבך עם החוק, התנהג באלימות קשה כלפי הסובבים אותו, התאשפז במוסדות פסיכיאטריים וניהל אורח חיים פרוע. היו בו שני צדדים: הטוב והרע, החזק והחלש, הפרוע והרגוע, העצבני והחייכן. הדואליות הזו השליכה גם על יצירתו, שנעה בין שמחה לעצבות, בין הומור לדיכאון ובין כאב לריפוי.
בקריירה הענפה היה חלק בלתי נפרד ממהפכת המוזיקה הישראלית, החל מ"החלונות הגבוהים", דרך הלחנים שיצר ל"כיף התקווה הטובה", לאריק איינשטיין ולאריק לביא, העבודה המשותפת עם זוגתו דאז הזמרת ג'וזי כץ, ועד אלבומי הסולו המופתיים שסיפקו לא מעט קלאסיקות: "אחרי 20 שנה", "אם", "איך שהגלגל מסתובב", "רואים רחוק רואים שקוף", "סוס עץ", "שוב", "זמר נוגה" (התשמע קולי), "אינך יכולה", "האהבה הראשונה", "בית הערבה", "הגיטרה", "איך עושים תקליט?", "לוח וגיר", "הבובה זהבה", "הורוסקופ", "בלדה לעוזב קיבוץ", "ימים של קולנוע", "קראוז צינוק", "זה קורה" ועוד רבים וטובים שעיצבו את הפסקול המקומי.
במלאות עשור לפטירתו של קראוס, חזר דודי פטימר אל סיפורו המורכב, דמותו השנויה במחלוקת על צדדיה הטובים והרעים, והסיפורים מאחורי השירים הגדולים, בשילוב קטעי ארכיון נדירים (חלקם גנוזים) מהארץ ומחו"ל שלא הושמעו לפני כן ששופכים אור חדש על אחד האמנים הצבעוניים בתרבות הישראלית.
רשימת השירים:
שמוליק קראוס - אחרי 20 שנה (מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: שמוליק קראוס) - 1988
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.