"יש הבטחות שברור מאליו שלא יצאו לפועל"
לאחר דיון משרד האוצר וראש הממשלה באשר לתקציב השנתי, יהודה שרוני ('מעריב') עדכן: "שר האוצר יעשה ככל שביכולתו כדי שדירוג האשראי לא יפגע"
אמש (ג') ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד האוצר דנו באישור תקציבי המדינה הדו שנתי, הוחלט כי תקציב המדינה לשנה הקרובה יעמוד על 484 מיליארד שקלים. יהודה שרוני ('מעריב') שוחח עם ענת דוידוב ועדכן בהשלכות האפשרויות נוכח המצב הסבוך.
"למעשה לשר האוצר סמוטריץ' אין הרבה שפיל כיוון שאנחנו הולכים לקראת שנתיים קשות, הרבה יותר קשות מבחינת הצמיחה, זה גוזר ירידה בהכנסות ממיסים", טען שרוני בפתח השיחה. "אני מניח שכשבעת הכנת התקציב הדו שנתי כבר יביאו את זה בחשבון, זאת אומרת, יש ירידה כבר מההכנסות בהייטק עוד לפני ההפיכה המשפטית וגם ממיסוי נדל"ן".
לדבריו, "המשק הולך להאטה מסויימת בגלל הריבית, בגלל העצירה בשוק הנדל"ן, ולכן יכולת התמרון של שר האוצר היא לא כל כך גדולה, מה גם שהוא לא הביא בחשבון את ההשפעות של הרפורמה המשפטית לגבי ההכנסות מהשקעות זרות, ממיסים וכו'. ולכן שר האוצר יעשה כל שביכולתו לקצץ משמעותית מההתחייבויות שנתנו, גם לפני הבחירות, וברור שההבטחות לא תתקיימנה במלואן".
עוד הוסיף כי "תהיה ירידה בהכנסות, לכן יהיה צורך בקיבוץ בהוצאות או בירידה בהיקף ההוצאות. יש כל מיני התחייבויות שברור מאליו שלא תצאנה אל הפועל כמו חינוך חינם לגילאי 0־3, כמו תוספת של 20 אחוזים לחיילים, כמו עלייה כמעט בלתי מוגבלת בתקציב משרד לביטחון לאומי".
באשר לאפשרות כי תתקיים ירידה בדירוג האשראי, הבהיר שרוני: "בהנחה שדירוג האשראי ירד, עלות גיוס הכספים תעלה. אנחנו מדינת היום עם חוב חיצוני, חובות של כטריליון ש"ח, אנחנו מחזירי מדי שנה כארבעים מיליארד ש"ח אך ורק עבור תשלומי הריבית, ולכן כל עלייה בריבית או ירידה בדירוג האשראי תפגע בנו בהכנסות. יכול להיות שיצטרכו להעלות מיסים וזה דבר אחרון ששר האוצר רוצה, ולכן הוא יעשה ככל יכולתו כדי שדירוג האשראי לא יפגע. הוא יכול לבוא ולומר לחרדים 'רוצים רפורמה משפטית? תוותרו, לפחות במקצת על הדרישות הקואליציוניות, כי אחרת דירוג האשראי ירד וזה יהיה רע לכל המשק'. לכן בימים אלה חברות הדירוג בוחנות בשבע עיניים את ההתנהלות".
"אני מתקשה להאמין שהמפלגות הקואליציונית בראשות המפלגות החרדיות יקבלו את כל מה שהובטח להן במסגרת התקציב והובטחו התחייבויות בלמעלה מ־20 מיליארדי שקלים", הדגיש, "לפי מה שאני מניח התוספת לגופים החרדים נעמדת בשישה מיליארד ש"ח וזה מה שיהיה, וקיים דבר נוסף, יש עדיין על הפרק נושאים שעדיין לא טופלו כמו למשל הסכמי השכר במגזר הציבורי. כרגע המו"מ לא מתנהל, נזכיר שההסתדרות דורשת תוספות למפרע מ־2020".
"מניח שאם יתחילו לראות ירידה משמעותית - ייתכן ויתכנו צעדים משמעותיים"
בנוסף, הסביר כי "אין ספק שאחת הסיבות לעובדה שההסתדרות לא משתתפת במחאות, היא נוטרלה בעצם דרך ההבטחה של שר החוץ כהן שאף אחד לא יגע בהסתדרות לפחות לא מבחינת יחסי עבודה, לא יפגעו במעמד העובדים או ביכולת בזכות השביתה. ההסתדרות תמנף את המעמד שלה כמי ששומרת על זכויות העובדים, היא תדרוש כשניים וחצי אחוזים בשנה. אנחנו מדברים על תוספת של למעלה מעשה מיליארדי ש"ח עד 2025. אני מניח שבתקציב נוכחי יקצו לצורך העניין למעלה ממיליארד שקלים".
לסיום, התייחס שרוני לאזהרות מההשפעה הכלכלית השלילית העשוייה להתקיים בישראל: "בהחלט צריך להביא את הדברים בחשבון, ועובדה שהכלכלנית הראשית לא מסתפקת בביקורת או בהערכות שמרניות, אלא טרחה להביא את העמדה והדברים שלה גם בישיבת התקציב שנוהלה אתמול אצל ראש הממשלה. המבחן המיידי יהיה כמובן הורדת דירוג האשראי או שינוי דירוג האשראי, חברות דירוג האשראי גם לא צריכות להוריד את הדירוג מיידית אלא לתת תחזית שלילית או תחזית של הורדת דירוג אם לא יעשה א', ב', ג', ד'".
"כרגע לא תהיה השפעה מיידית מבחינה כלכלית בשנה הקרובה אבל מדובר בתקציב דו שנתי, אני מניח שאם יתחילו לראות באמת ירידה משמעותית יותר בהכנסות מההייטק או האטה משמעותית בהכנסות נדל"ן או בשוק ההון אז מקבלי ההחלטות יצטרכו להביא את זה בחשבון וייתכן שיתכנו צעדים יותר משמעותיים כמו שינוי המס או העלאת המע"מ ודברים מהסוג הזה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
