כמדי שבוע, שלומית תמיר שבה לשוחח עם המאזינים על כל שעל ליבם, בראייה אחרת. היא פתחה את תוכניתה בסיפור: "בכל בוקר מחלק יוסף עיתון לעובר ושב, השבוע הוא היה מצוברך במיוחד, זיהיתי מרחוק את פניו ואמרתי לו 'היום אקח ממך כמה עותקים, אני מבינה שעוברי האורח לא עוזרים לך לחלק מה שנדרש ממך'".
היא חשפה: "הוא אמר לי 'ממזמן הייתה צריכה להחליף אותי מוכנה, אני מחלק עיתונים ברחוב כדי לדבר עם אנשים, להחליף איתם אפילו חצי משפט. את מתייחסת איכשהו אבל את עוברת אחרי שנייה ונעלמת'. אני אומרת לו, 'אתה צודק, אבל אני חייבת לתפוס מונית'".
לאחר מכן, המשיכה: "אני עולה על המונית ונהג המונית מתעניין במה אני עוסקת ואני משתפת אותו, 'אני מנסה להבין אנשים דרך הרחוב ובדרך אקראית, אי אפשר להבין אותם מהסיבה שאנשים לא מדברים כבר ואולי הם לא יוכלו לדבר בכלל'.'אני נהג מונית בכדי לדבר עם אנשים', הוא אמר לי. אני השבתי לו, 'אתה הבן אדם השני שאומר לי שאתה עוסק במשהו פשוט כדי לדבר עם אנשים'".
לבסוף, סיכמה שלומית: "מסתבר שכשמדברים עם אנשים באמת אין מטרה, אפשר לדבר על מה שבא, גם אם זה לא פשוט, זה פשוט, כי זה יצא בלי מחשבה".