"שלום שנות השבעים, ובהצלחה לכל העשירים"
ענת דוידוב בביקורת על הרפורמה החדשה־ישנה של שר החינוך קיש: "ישראל כבר שנים מדשדשת ומפגרת בהישגים. כנראה שלא כל החוכמה מונחת במבחני הבגרות"
במקביל לתוצאות מבחני הבגרות ולזכאות לבגרות, שבתי הספר מתגאים בהם מדי שנה, מן תחרות ריאליטי שכזאת, אנשי המקצוע גם בתוך משרד החינוך וגם מומחים באקדמיה, מסכימים שצריך לנער את האבק מהשיטות העתיקות של המבחנים.
מה אומרות תוצאות המבחנים? לא הרבה. איפה יש תוצאות יותר טובות של זכאות לבגרות? באזורים החזקים. הפריפריה נשארת מאחור. בדיוק כמו בשירותי בריאות.
למה מצליחים יותר במרכז? כי הכסף של ההורים מדבר. הורים שיכולים להשקיע בשיעורים פרטיים - הילדים מצליחים.
המדינות המפותחות שאצלן חינוך עומד בראש סדר העדיפות הלאומי מגיעות להישגים מעולים בזכות ההשקעה בהון האנושי המחנך. ערכים לפני הכול. הישגי התלמידים מצוינים, כשהשיעורים הפרטיים ניתנים במהלך יום הלימודים במסגרות הלימוד.
ישראל כבר שנים מדשדשת ומפגרת בהישגים. כנראה שלא כל החוכמה מונחת במבחני הבגרות. שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא־ביטון הקטינה את מספר בחינות הבגרות לחמש בלבד, מתוך ההבנה שלשנן חומר לימוד בעל פה בשיטות מיושנות - לא מקדם את התלמידים ולא מאתגר אותם. לזה נוספו גם עבודות חקר ומבחנים פנימיים.
שר החינוך יואב קיש מחזיר אותנו עכשיו שנים לאחור. התלמידים ייבחנו רק במבחנים חיצוניים, ובכמות של יותר מפי שניים מהשנה האחרונה, בניגוד לעמדת מומחי משרד החינוך ולראשי האקדמיה.
שלום שנות השבעים, ובהצלחה לכל העשירים. כך נולדה לה עוד רפורמה.
