לא כזה רחוק מהמציאות
המילים 'נרקומן' ו'מכור' מעלות אסוציאציות חשוכות למדי, אך גם אנשים נורמטיביים נכנסו לסחרור רק כי נטלו תרופות • פרופ' פנחס דנון סיפר • פרק 03
מסעם של עורכי הדין עמוס מוקדי וטל שינפלד עם התרופות האופיאטיות וההתמכרות הקשה אליהן, ברוב המקרים בגיבוי של מרשם רופא, החל בפרק הקודם של 'חוק ונזק', המאיר זרקור חשוב על תחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית. הפעם, במפגש הרדיופוני השלישי של השניים, אירחו את פרופ' פנחס דנון, פסיכאטר ומומחה בינלאומי להתמכרויות, שהביא את הזווית המקצועית שלו למשככי הכאבים שהופכים לאחת הסיבות הבלעדיות לכאב שלוקח שנים להסירו.
"אנחנו מדברים פה על מגבלה שאי אפשר להיפתר ממנה לחלוטין", הדגישה שינפלד בפתח הדברים. "אדם מכור יישאר מכור כל ימי חייו". "אנחנו מתחילים להסתגל להשפעות של התרופות", הסביר פרופ' דנון, "הן כל כך משמעותיות כך שהן משנות ברגע מסוים את היכולת שלנו להסתגל או להתקדם, ואנו מתחילים לחפש את ההשפעה הזו יותר מאת התועלת של התרופה. אנחנו מייצרים סבילות לתרופה, מגבירים את הכמויות, מורידים את זמן השימוש ואף משנים את פעילות המוח בגלל התרופות האלו שבעצם משפיעות גם על המוח שלנו".
אז כיצד נזהה אדם המכור לתרופות אופיאטיות? פרופ' דנון הציג מספר קריטריונים שיסייעו לנו להבין האם בפנינו או בפני קרובנו ניצב אתגר חדש המצריך טיפול. "ראשית, השאלה היא כמה זמן אדם משתמש בתרופה. ברגע שזה הופך להיות על בסיס קבוע, ישנה סכנה להתמכרות. שאלה נוספת היא באשר לרצונו של נוטל התרופות להמשיך לקחת את התרופות, ולפגיעה במטופל ובסביבתו. האדם הופך להיות הרבה יותר עצבני ולא מסוגל לתפקד כתמול שלשום, לכן הוא מתנהג לעיתים בצורה אלימה. מבחן האמת הוא מה קורה לנו כשאנו רוצים להפסיק. אם מדובר בהתמכרות קשה, בדרך כלל יש לו תופעות גמילה שאינו יכול לעמוד בהן, הוא חוזר להשתמש ולחפש גם בצורה פלילית. יכולות להיות לכך השלכות נפשיות כמו דיכאון, חרדה או הפסקה של הכאבים".
"לכל אחד מאיתנו יש נטייה להתמכרות, תלוי במה"
בהמשך, התייחס פרופ' פנחס דמון לליווי המכורים בתהליך הגמילה, המתואר כקשה מנשוא. "בלי להתנקות לגמרי, גם תרופות פסיכאטריות שעוזרות לדיכאון ולחרדה לא יכולות לעזור. כל מי שיש לו התמכרות לתרופות מסוג זה צריך לעבור גמילה פיזית, תלוי בכמות ובעוצמה. בדרך כלל אנו מלווים את המכור כי צריך הרבה השגחה, יש לכך תופעות מסוכנות ביותר - מהפרעות קצב עד לפרכוסים. לכל אחד מאיתנו יש נטייה להתמכרות, תלוי למה, אין פרופיל מסוים של אנשים שמתמכרים לתרופות מרשם. אלו אנשים שתפקדו וניהלו חיים נורמליים לפחות חלק מהזמן, עד שהגיעו לשלב שהתחילו ליטול את התרופות. לכל התמכרות יש נקודת אל חזור".
באופן מאוד לא מפתיע, מגפת הקורונה, שחלשה על אינספור תחומים ואילצה אותנו להתמודד עם שגרת חיים חדשה לגמרי, השפיעה גם על זירת ההתמכרויות. "אני רואה עלייה בהתמכרויות מאז הקורונה, גם בתחום של התמכרות לתרופות מרשם", סיכם פרופ' דנון, פסיכאטר ומומחה בינלאומי להתמכרויות, "אנשים הסתגרו בבית, נטלו תרופות, שתו יותר אלכוהול ואף צרכו סמים אחרים. יש הרבה יותר עלייה במגוון רחב של התמכרויות בשלוש־ארבע השנים האחרונות". ומה באשר לתרופות? לא נעשה מספיק לדבריו. "אני עדיין לא חושב שרופאים במדינת ישראל הגיעו להבנה שאסור לרשום את התרופות האלו לאורך זמן", טען בייאוש, בתקווה לשינוי רחב היקף בתחום.
עריכה: שני רומנו ומיכל קדוש
