בעקבות מתווה חוק הגיוס החדש שהונח על שולחן הכנסת, רבים באופוזיציה הזהירו כי החוק עתיד לסכן את המוטיבציה לשרת בצה"ל ולהשפיע על ההון האנושי שמתגייס לתפקידים שונים בשטח. בשיחה עם בן כספית וינון מגל רב אלוף במילואים חבר הכנסת גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) פרש את משנתו בנושא.
"העיסוק בחוק הגיוס על רקע המציאות האחרונה יוצר מורכבות הרבה יותר גדולה מאשר בעבר, דורש תבונה רבה של מקבלי ההחלטות ובעיקר של ראשי המפלגות החרדיות במה הם דורשים", הכריז ח"כ איזנקוט בפתח השיחה. "אם הדרישות שלהם יתקבלו זו תהיה טרגדיה לחברה הישראלית, לצה"ל כצבא העם וטרגדיה גם לחרדים עצמם. אם אני מבין נכון את מתווה סמוטריץ'־גלנט זה ראשית שינוי האתוס ששירות בצבא הוא לא רק חובה אלא זכות, למרות הנתונים הבעייתיים שאי אפשר להתעלם מהם".
לדבריו, "אי אפשר להתעלם מהעובדה ששליש מהחברה היום לא משרת, וכשמסתכלים על כלל החברה הישראלית המספר יורד ל־48 אחוזים, ומה שמטריד שרק אחד משני חיילי גיוס מגיע בסוף לבקו"ם כי 14 אחוזים נושרים. לכן ברור לגמרי שמחייב שינוי של צה"ל כצבא העם. האמירה שלא צריך את החרדים זו אמירה מופרכת בעיניי. צה"ל נדרש לסדר כוחות גדול, למרות שהוא כמעט הכפיל את כוחו מאז מלחמת יום כיפור. סדר הכוחות היום שמוקדש לביטחון שוטף הוא סדר כוחות גדול מאוד, ורק לפני חודש וועדת חוץ וביטחון אישרה חריגה בצווים ל־68 גדודים".
עוד הודה איזנקוט כי "אני ככלל לא אהבתי את הגדודים הסקטוריאליים וסגרתי את הגדוד הדרוזי וסגרתי את הגדוד הבדואי והקטנתי אותו לפלוגה, והכוונה שלי הייתה לסגור את הגדוד החרדי וליצור פלוגה או סדר גודל כזה בכל חטיבה ואז לאפשר שירות רחב. החרדים מחייבים מענה אחר אבל אין שום בעיה לגדול בעוד גדוד שניים לפרק זמן. המתכונת של פטור רחב לחרדים והדרת ערבים משירות אזרחי בתמורה לכסף ללוחמים נראה לי מתכונת רעה מאוד".
בנוסף, שיתף חבר הכנסת כי "אנחנו הגשנו חוק שירות ישראלי לפני חודש וחצי, שבו היו כמה עקרונות בסיסיים, שכל צעיר וצעירה בני 18 מתגייסים או לשירות צבאי, או לאומי או אזרחי, למעט לומדי תורה. יש היום 12 אלף חרדים אז כמה שיהיה. כיום רק אלף פלוס מינוס מתגייסים בשנה, ואז שומרים על צה"ל כצבא העם, הוא הופך להיות מקצועי יותר, מגוון יותר, מתגמל יותר".
לאור אמירותיו ציין בן כספית כי אין כלה לחתונה הזו וכי החרדים לא מעוניינים במתווה מסוג זה. ח"כ איזנקוט חידד: "המפגש ב־52' בין חזון איש לבן גוריון נועד לשירות לאומי, הם דיברו על דברים אחרים, ו־70 שנים ממשיכים להתווכח, אבל אין ספק שהחרדים מתנדבים. יש להם בין 40 ל־50 אלף מתנדבים. זק"א זה המוכר. למה אי אפשר להרחיב את זק"א? מי שילך ללמוד תורה ילך ללמוד תורה, מתוך ה-12 אלף חרדים במחזור אני לא משוכנע שיש שם 11 אלף עילויים. מי שהולך ללמוד תורה, ש אני מעריך מאוד, שילמד תורה. לדעתי יש אלפים רבים שיכולים לשרת שירות אזרחי".
כמו כן, כאשר נשאל חבר הכנסת האם המחנה הממלכתי מגיע לשיחות בבית הנשיא עם כוונה אמיתית להגיע להסכמה בנוגע לרפורמה המשפטית, השיב: "מבחינה פטריוטיות ישראלית אסור לנו להגיע למשבר חוקתי שיעמיד במבחן גדול את ראשי המערכות הביטחוניות, אסור להגיע לעימות אלים, בטח לא לסרובים, מרד אזרחי, וצריך לעשות כל מאמץ כדי שנמשיך לקיים פה את המדינה כמו שאנחנו רוצים לראות אותה. החלופה של בית הנשיא מורכבת אבל היא החלופה הטובה ביותר ובאים אליה בידיים נקיות".
"אנחנו באמת רוצים להגיע להבנה בתנאי שלא תהיה השתלטות של המשטרה על המערכת המשפטית ושל הקואליציה על הוועדה לבחירת שופטים, ושאפשר יהיה לעשות רפורמה במציאות המאוד מורכבת. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמו, המכה של המשבר ובטח עימות והתנגשות של חלקים בחברה הישראלית. הדבר הראשון זה להוריד את האקדח מהשולחן ולהבין שרפורמה זה דבר שלא עושים בקיצור זמן", הדגיש.
בהמשך לדבריו של איזנקוט תהו צמד המגישים האם מתקיימות שיחות בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואילו חבר הכנסת הבהיר: "אני לא נפגשתי איתו מהיום שסיימתי את תפקיד הרמטכ"ל למעט פגישות אקראיות של שלום שלום. היו לנו יחסים תקינים לגמרי במשך כל התפקיד וגם היום כשאני פוגש אותו זה דברי נימוסים. לגבי הכניסה לשנו לממשלה, זה לא עלה על הפרק לא לפני הבחירות ולא מאז הבחירות - אנחנו נתמוך בכל מה שיחזק את האינטרסים הלאומיים של ישראל. הסיפור של חלופה למרכיבים כאלה או אחרים לא נמצאת על הפרק, היו בירות רק לפני 4 חודשים. הייתה תוצאה חדה וברורה וצריך לכבד אותה לצד המחוייבות של האופוזיציה להגן על האינטרסים הלאומיים".
בנוסף, התייחס ח"כ איזנקוט לסקרים האחרונים המראים תמיכה רבה במפלגתו: "טוב לראות סקרים מחמיאים אבל אנחנו עם רגליים על הקרקע, מבינים שזה סקרים. זה מבטא דרך, עשייה, אבל יותר מזה זה מבטא את הכישלון החרוץ של הממשלה בארבעת החודשים האחרונים אל מול עמידה אחראית, ממלכתית, שרואה את טובת המדינה ומנסה לחזק עד כמה שאפשר את האינטרסים הלאומיים".
לסיום, הביע חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר את עמדתו בכל הנוגע להגעת פוליטיקאים לבתי העלמין ביום הזיכרון, זאת בצל דרישת המשפחות השכולות שלא: "יום הזיכרון הוא יום קדוש, מאחד של כולם, לא ימין ולא שמאל, וצריך לזכור שהמפקדה העליונה של צה"ל זו ממשלת ישראל, לכן אני חשבתי שהדרת שרים עם כל הכאב זה אירוע שהוא לא ראוי ולא נכון. יחד עם זה צריך לנהל את זה ברגישות ולשאול האם נואמים. לא הייתי רוצה לראות הדרה של שרי ממשלה שהיא המפקדה העליונה של צה"ל".
עריכה: שני רומנו