"אין משבר כלכלי ישראלי"
למרות התחזיות הכלכליות שאינן בעלות אופק חיובי, בצל הורדת תחזית דירוג האשראי הישראלי, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משדר אופטימיות
במסגרת המשא ומתן בין גורמים בממשלה על העברת חוק הגיוס החדש, יתמוך שר הביטחון יואב גלנט בהורדת גיל הפטור ל־23, בתמורה לחקיקת 'חוק יוקרת השירות' ותוספת של מיליארדים לחיילים בסדיר ובמילואים. קולות רבים טוענים כי חוק הגיוס יכול לפרק את צה"ל, ולהשפיע על המרקם העדין בגוף הגדול שמצליח לתפקד ככור היתוך של החברה הישראלית. השר בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית, התייחס לדברים.
"השירות הצבאי חשוב מאוד וחשוב להמשיך ולשמור על מודל צבא העם. המודל הזה מאותגר לא מעט שנים, מהרבה סיבות ערכיות ותנודות חברתיות שהחברה הישראלית עוברת", אמר השר סמוטריץ' בפתח השיחה. "אף אחד לא מוותר עליו בשום צורה ואופן. זה לא סוד שהציבור שאני בא ממנו, הציונות הדתית, משלב בין המצווה החשובה של השירות הצבאי לערך לימוד התורה במגוון רחב של דרכים. הלוואי וגם הציבור החרדי היה מבין את החשיבות הגדולה של שירות בצה"ל. הדבר הזה ימשיך להיות חשוב ומרכזי. החברה הישראלית, העניין הוא לא הכסף אלא העובדה שהחברה הישראלית מוקירה את המשרתים בסדיר ובמילואים, לדעת להרים אותם על נס".
לדבריו, "זו תפיסת עולם ערכית ובאה בידי ביטוי גם בכסף, בסוף חלק גדול מהיכולת להביע הערכה היא בכסף. אני וודאי לא חושב שזה הדבר המרכזי, צריך להמשיך ולחנך, לשים את הצבא, הציונות ובכלל את המדינה. עכשיו גם ביחס לציבור החרדי, חלק מהתוכנית זה להמשיך לפתח עוד ועוד מסלולים בצבא שמותאמי שירות לציבור החרדי, אותו דבר בשירות האזרחי ולנסות להביא בכל דרך את הגדלת שיעור ההשתתפות של החרדים בצבא. אני מאמין שמה שאנחנו עכשיו מנסים לגבש אני כן הולך לקצה ואומר שלהערכתי אם נצליח לקדם את המתווה הזה הוא יביא ליותר השתלבות של חרדים בצבא ובשירות האזרחי מכיוון שגם הם מבינים שהצבא הוא שער כניסה מאוד משמעותי לחברה הישראלית".
עוד טען השר סמוטריץ' כי "אפשר ללכת עם הראש בקיר כמו שעשו 50 שנה, ולא הביאו לשום תוצאה, לא מגייסים יותר חרדים, החרדים גם לא מתגייסים לצבא וגם לא נושאים בנטל הכלכלי, ולא תורמים לכלכלה, או תורמים לא במידה מספקת, וכל מי שמבין כלכלה מסתכל היום ואומר שזה אחד האתגרים הכי גדולים של המשק ושל מדינת ישראל. אנחנו מנסים לייצר מודל שמצד אחד יאפשר לטפל באירוע האסטרטגי הזה ולמצות את הפוטנציאל של השתלבות הציבור החרדי בשוק התעסוקה, והוא יכול לתרום המון לשוק התעסוקה במדינת ישראל, יחד עם מסלולים של עידוד כן לשרת בצבא או בשירות אזרחי. הלוואי ויותר ויותר אנשים ירצו".
"בואו קודם כל נשים את הדברים על השולחן - גנץ ואיזנקוט עשו אתמול מסיבת עיתונאים, הציגו מודל אוטופי", תקף, והוסיף: "מודל של גיוס שווה לכולם, הם חכמים מאוד גדולים באופוזיציה, כשבני גנץ היה שר ביטחון הוא לא התחיל לקדם את המתווה הזה, הוא הביא חוק אחר, דומה מאוד לחוק שלנו רק הרבה פחות טוב כיוון שלא היו בו רגליים מאוד חשובות. הביא מודל מאוד דומה. בני גנץ דיבר על הורדת גיל הפטור לגיל 21, לכולם ברור שהיעדים, המכסות, זה אירוע פיקטיבי לחלוטין שאפשר תמיד לעדכן אותו. בואו, קצת פחות דמגוגיה ויותר ענייניות. אני מאוד רוצה את השירות הצבאי, מעריך אותו, רוצה שיותר ויותר חלקים בחברה הישראלית יישאו בנטל הזה, וצריך לשים את האמת על השולחן - לא רק חרדים לא מתגייסים ולא רק ערבים לא מתגייסים. גם הציבור החילוני לא מתגייס".
"אי אפשר לכפות על ציבור שינוי באורחות חייו"
בתגובה לאמירותיו ציין ורטהיים כי מדובר בשיעורי השתמטות שונים, ואילו השר סמוטריץ' סירב להסכים: "זה לא בשיעורים אחרים. מתוך הלמעלה מחמישים אחוזים היום מכל החברה הישראלית שלא מתגייסת יש חילונים וחרדים שלא מתגייסים. אין בנינו מחלוקת ערכית תפיסתית על מה המצב אליו צריך להגיע, אפשר להמשיך ללכת עם הראש בקיר ולא להביא לשום תוצאה. כשניסו ללכת בכפייה לא הביאו לשום תוצאה. אי אפשר לכפות על ציבור שינוי באורחות חייו. חלק מהרצון שלנו לראות את הציבור החרדי משתלב יותר בחברה הישראלית מחייבת אותנו לאפשר להם את המרחב הציבורי באופן שיתאים לאורח החיים שלהם. אני כן חושב שאדם פרטי אפשר וגם צריך ואנחנו כופים, יש חוק גיוס חובה במדינת ישראל".
"אנחנו הרי לא מבטלים את המושג הזה של חובת השירות, לא משחררים אותם בגיל 18, עד גיל 21 בכל מתווה שזה הגיל שבו אזרח אחר שכן הולך לצבא נמצא בצבא, הם מחוייבים ללמוד תורה. אגב, גם בזה אני רואה ערך גדול. גם רואה את ערך לימוד התורה וגם את ערך השירות הצבאי ובציונות הדתית יש את השיעורים הכי גבוהים של גיוס, גם לקרבי וגם לקצונה יחד עם ערך לימוד התורה, והלוואי וגם הציבור החרדי היה נמצא שם. אני חושב שהוא יגיע לשם יום אחד והדרך לעשות את זה היא לא בכפייה, לעזור להם להיות חלק מהחברה הישראלית דרך כניסה לשוק התעסוקה", הדגיש.
כמו כן, כאשר טען אראל סג"ל כי הפוליטיקאים החרדים לא רוצים לשחרר את הציבור החרדי משליטה, הבהיר סמוטריץ': "גיל 18 אני לא מוכן, גיל 18 הצבא לא מוכן. אני לא יכול לתת עדיפות למי שלא משרת בצבא לצאת לשוק התעסוקה. אני אומר לכם שגם חברי הכנסת החרדים וגם הרבנים החרדים, אני אמרתי מהיום שהממשלה הזו קמה - אני חושב שהממשלה הזו, עם שר אוצר שמעריך אתה ציבור החרדי ואורחות חייו וגם הוא בעצמו למד תורה, אפשר לבנות כאן אמון ולהלך כאן תהליכים אסטרטגיים שאף אחד לא הצליח לעשות אותם קודם. הציבור החרדי מבין את זה, את הצורך התעסוקתי, זה צורך גם פנימי שלו כציבור. אני אומר לכם שוב - זה גם יביא בסוף ליותר השתלבות שלהם בצבא. כיוון שהצבא הוא שער לחברה הישראלית בהמון אלמנטים והם רוצים את זה. כשזה לא יהיה בכפייה אתם תראו את זה במספרים הרבה יותר גדולים".
"ממשיכים לעודד את כל החברה הישראלית להתגייס לצבא"
בהמשך, התייחס שר האוצר למצב הנפיץ בקרב החברה הישראלית: "מדינת הלכה זה דמון שיקרי, אף אחד לא מדבר על מדינת הלכה. אם אנשים היו לומדים קצת יותר היו מבינים שהיהדות לא מאמינה בכפייה, אף אחד לא רוצה לכפות שום דבר על אף אחד. אנחנו רוצים צביון יהודי למדינת ישראל מה שהיה ברור להרבה מאוד אנשים אחרים. שוויון בנטל, דווקא המחאה עכשיו הציבה את השוויון הנטל הכלכלי. הרי מאיפה התחלנו? מחאת ההייטק, התעשיינים, אלה שמשלמים מיסים אז הקול שלהם מהפתק שלי כי אנחנו כנראה משלמים פחות מיסים".
"אנחנו הולכים לאירוע שוויון בנטל הכלכלי והדבר הזה לא פחות חשוב מהשוויון בנטל הצבאי. מודל השירות הדיפרנציאלי טוב לצבא, הצבא רוצה אותו, אני אומר את זה כמי שדן על זה עם הצבא. לאפשר לצבא לנתב את הגידול שצפוי בשנים הבאות למקומות הנכונים. לחלוטין לא זונחים את הערך הזה, ממשיכים לעודד את כל החברה הישראלית להתגייס לצבא, ניתן להם מסלולים מאפשרים, אנחנו משקיעים בזה הרבה כסף", הכריז.
באשר ליוקר המחיה והתייקרות המחירים שאינה נפסקת, זאת למרות הבטחות הבחירות של מחנה הימין, הסביר: "המצביעים שלנו רוצים גם שנטפל ביוקר המחיה, בכלכלה, שנתקן את מערכת המשפט, נחזק את ההתיישבות. אתם תופסים אותי עכשיו בדרך למפגש עם כל ראשי הרשויות של פורום קו עימות צפון. המצביעים שלנו רוצים שהמדינה הזו תהיה מדינה עם זהות יהודית וערכים. האירוע הזה של שילוב בחרדים בשוק התעסוקה דרמטי גם גם ליוקר המחיה כי בסוף הוא מאפשר לכולנו להוריד את נטל המיסים על כולם אל מול הצורך אולי להגדיל אותו. הדבר המרכזי בהורדת יוקר המחיה זה בלימת האינפלציה והחזרתה לטווח היעד, זה המס הכי קשה שמוטל על אזרחי מדינת ישראל. בסוף שחיקת ערך הכסף זה מה שמביא להתייקרות המחירים, מאלץ את הנגיד להעלות את הריבית".
"אנחנו צריכים קודם כל לטפל באינפלציה ולכן מביאים דבר ראשון תקציב מרוסן ואחראי", חידד, "כשחתמנו הסכם עם ההסתדרות, שהיה היסטורי, לא היה דבר כזה שתוך שלושה שבועות הבאנו את ההסכם הארוך ביותר בתולדות המדינה, נותן עכשיו חמש ורבע שנות שקט וודאות למשק. יש בתקציב הזה שורה של בשורות בטווח המיידי שיגדילו לאנשים את ההכנסה. אז נכון, לא הייתי מוכן לקחת 2.5 מיליארד ש"ח לשפוך למשק החשמל. היה פוגע בתחרות ובעיקר היה מתדלק את האינפלציה. אז כן הייתי רוצה לקבל מחיאות כפיים. מאז הרפורמה במערכת המשפט והקמפיין ששבר את כל הסטנדרטים אין בישראל תקשורת כלכלית במדינת ישראל, אין שום קשר בין העובדות, המציאות לבין מה שכתוב שם. אין שום תיווך לציבור של כל המהלכים שאנחנו עושים במשרד האוצר. התקציב הזה כולל מאות מיליונים להכשרות תעסוקתיות, להשקעות, לעידוד השקעות הון בתעשייה, בנגב, בפריפריה, כולל מנועי צמיחה בהייטק וצעדים מאוד חשובים בדיור".
"אנחנו כממשלה צריכים חשיבה מחודשת - איך אנחנו מדברים פחות ועושים יותר"
לסיום, הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי "אני אומר את זה כהתחייבות, הדבר המרכזי הוא לעודד את התחרות במשק הישראלי, נעשה את זה בשוק האשראי ובבנקאות חלק מזה קורה כבר בחוק ההסדרים. ראש הממשלה הבטיח חינוך חינם מגיל 0 עד 3, יש מחלוקת מאוד גדולה האם הדבר הזה נכון והתשובה בעיקר תלוי באיך. אנחנו בשיח למצוא את המתווה הנכון שמצד אחד נעזור למי שצריך עזרה. אני שליח ציבור, אני מקשיב לציבור, ושומע את ההערות, ואנחנו גם כממשלה צריכים חשיבה מחודשת, איך אנחנו מדברים פחות ועושים יותר, איך אנחנו בצורה מקצועית מסתערים על יעדים שחשובים לציבור".
"בכלכלה לתהליכים לוקח זמן להבשיל, אני חושב שחוק ההסדרים כולל הרבה מאוד בשורות חשובות. אנחנו עובדים עכשיו על תוכנית האצה מאוד גדולה למשק שתיתן מענה למשבר הכלכלי העולמי. אין משבר כלכלי ישראלי. אני רואה תבהלה על ירידה בהשקעות בהייטק, הירידה היא בכל העולם. אבל שוב האתגר שלי הוא לטפל בזה", הבהיר, והביע את דעתו על הודעת סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מוד'יס: "מוד'יס בהחלט לוקחת בחשבון את הכאוס והמתחים החברתיים והציבוריים שיש היום בישראל. יש הרבה מאוד אחריות לגורמים חסרי אחריות בתוך המחאה שמוכנים לשרוף כאן הכול, לפגוע בצה"ל".
עוד סיכם השר סמוטריץ': "אני לוקח אחריות על חלקי בממשלה. אני משתדל יותר ללמוד, פחות לעשות טעויות, אני חושב שגם חבריי טוב יעשו אם יותר נעשה בשקט. הציבור יבחן אותנו לאורך ארבע שנים לא לאורך ארבעה חודשים. אנחנו משתדלים ללמוד, להפיק לקחים. והדבר היחידי שאני אומר לציבור - יש לנו ארבע שנים, בואו נשמור על הקואליציה הטובה הזו, נעבוד קשה".
עריכה: שני רומנו
