'טרנסאטלנטיק', הסדרה החדשה מבית נטפליקס, שכתבה היוצרת של הסדרה 'המורדת', מספרת את סיפור ההצלה האמיתי של אנשי רוח יהודים מצרפת הכבושה. בשיחה עם איריס קול ב־103fm, שירי ישועה ('וואלה') הביעה דעתה על הסדרה.
"אני חושבת שהיא ממש טובה. אני מאוד נהניתי ממנה. זאת סדרה די חדשה. היא עוקבת אחרי קבוצה של אנשים במלחמת העולם השנייה. אלה אנשים שנמצאים בפריז, ובעצם בכל אירופה, אנשים מנסים לברוח מאירופה כי הם רואים מה כבר קורה והם רואים לאן זה הולך, ואז בעצם סוגרים את הגבולות ונהיית בעיה", סיפרה.
לדבריה, "מה שמוזר או מדהים, שהם הצליחו ליצור סדרה שהיא מאוד קולחת ואפילו כיפית הרבה פעמים מהנושא הזה שהוא לא קל. אז מה יש לנו פה? זה מתחיל מקבוצה של אמריקנים שקיבלו משימה להוציא אזרחים אמריקנים מפריז, וזו קבוצה של אנשים שמנסים להוציא כמה שיותר אנשים. הם עושים את זה בדרכים-לא דרכים".
היא ציינה כי "זה קצת מותחן ריגול בזמן מלחמה, יש פה סיפור אהבה מקסים שמתמשך שם. מה שבעיקר אני חושבת שיש שם, אלה דמויות, שאני לא יודעת מה קרה - התאהבתי בהן מיד. בפרק הראשון ישבתי ואמרתי לעצמי 'זה ממש כיף, אני ממש רוצה לדעת מה קורה'. זה דבר די נדיר, לא תמיד את מקבלת את הלוקסוס הזה".
בהמשך התייחסה לשאלה, האם מובעת ביקורת על האנשים מהמעמד הגבוה, שהחליטו לחלץ, בניגוד לאחרים. "האם מתעסקים שם בשאלה 'למה האנשים האלה יותר כביכול חשובים מאנשים אחרים?' לא".
ישועה המשיכה, ואמרה: "אחת הדמויות עיקריות שאנחנו עוקבים אחרי העלילה דרכן, זאת בחורה אמריקנית עשירה. אבא שלה, יש לו הרבה כסף, ומה היא רוצה לעשות עם הכסף שלה? לעזור לאנשים האלה לצאת. אנחנו רואים פה אישה שהיא מודרנית, יש לה בגדים יפים, היא מסתובבת עם הכלב הקטן שלה, אל תשכחי שזאת פריז, אנחנו לא בגטו, אנחנו בפריז - אנשים יושבים, יש בתי קפה".
"כל הזוועות האלה מתרחשות מסביב, אבל הן מתרחשות כאילו מתחת לפני השטח, למרות שהכול בשלב הזה, כבר על פני השטח. אז כאילו יש פה דואליות כזאת, שהיא מאוד מעניינת, כי זו סדרה שיש בה טיפה זוהר ויופי, בתקופה שלא היה בה הרבה זוהר ויופי. קוראים לאישה הזו מרי ג'יין, ומשחקת אותה גיליאן ג'ייקובס, שהיא שחקנית שכולם פה מכירים אולי מ'קומיוניטי' שזו סדרה מלפני כמה שנים שהייתה מאוד אהובה".
האם אני טועה כשנדמה לי שהיום יש פחות סדרות עם סיפורי אהבה כאלה מקסימים?
"יכול להיות שאת צודקת".
נטפליקס מלאה בסדרות מאוד ארוטיות שהאהבה היא משנית שם.
"נכון. בכל מקרה, מאוד קשה לשכנע אותנו שמה שהולך שם הוא מעניין אותנו ונכון לנו. פעם סיפור האהבה היה נורא מחזיק את היצירה, והיום זה פחות ככה. גם שמים על זה פחות דגש אולי".
נהיינו איומים, נכון שירי?
"אני מצטערת על זה, כי בעיניי מה שמחזיק אותי הרבה פעמים זה סיפור האהבה. אני מסוגלת לראות משהו מאוד בינוני, אם סיפור האהבה עושה לי את זה".
אז הנה את אומרת שב'טרנסאטלנטיק', יש. יאללה, מגיע לנו.
"כן, אולי בגלל זה נורא אהבתי את זה מהתחלה, כי הבחור הוא מאוד שווה, והבחורה חמודה ומגניבה מאוד - זה עובד לי".