"השיקום של איציק סעידיאן הוא נס"
אמי פלמור, יו"ר נט"ל ולשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, על שחרורו של סעידיאן מבית החולים: "זה מעיד בעיקר על העוצמה של מערכת הבריאות שלנו"
איציק סעידיאן, נכה צה"ל הפוסט טראומטי שהצית את עצמו במחאה על האופן שבו לא טופל על ידי המערכת, השתחרר אתמול (ה') ממחלקת השיקום בבית החולים שיבא תל השומר, שנתיים לאחר המקרה הקשה. איריס קול שוחחה על כך ב־103fm עם אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר ויו"ר נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי), אשר שיתפה בהתרגשות הגדולה.
"מה השתנה בשנתיים האלו מאז שהצית את עצמו?", תהתה קול בפתח השיחה, ופלמור הודתה: "אין ספק שהשיקום של סעידיאן הוא נס, ובעיקר מסמל ומספר לנו משהו על העוצמות של מערכת הבריאות שלנו ועוצמת הנפש שלו. משרד הביטחון עשה רפורמה, שהתכווון כנראה לעשות אותה גם בלעדיו אבל סעידיאן האיץ אותה - נפש אחת. בעיקרה היא הייתה אמורה לקצר מאוד את תהליכי ההכרה וגם לשפר את המענים שנתנים. חלק מנפגעי הפוסט טראומה נשואים, וכל המעטפת הזו זקוקה לתמיכה וטיפול, ולהכרה שלנו כחברה".
עוד הבהירה כי "אני לא פה לייצג את מערכת הביטחון, למרות שהייתי שותפה כמתנדבת לתהליך של שיפור ההכרה בפוסט טראומה. אני יכולה להגיד שהוקם למשל קו סיוע, שמופעל על ידי נט"ל. קו הסיוע הזה מקבל אלפי שיחות בשנה, ונותן מענה מאוד מאוד משמעותי. קודם כל מענה טיפולי שניתן על ידי מתנדבים. במידה ויש צורך נכנסים גם אנשי טיפול לשיחה. הקו של נפש אחת הוא *8944 וכדאי שידעו את זה, יש גם קו מקביל של נט"ל שנותן גם סיוע לנפגעי טרור: 1800-363-363. הקו קודם כל נותן הקשבה, תמיכה. הרבה פעמים הקו מייצר קשר קבוע שבו המתנדב עצמו מתקשר פעם בשבוע בזמן קבוע".
"יש פונים שמבקשים ומועברים לטיפול קליני, כלומר טיפול של מפגש מול פסיכולוג בחינם בנט"ל, בלי שום תהליך בירוקרתי, בלי צורך להביא מסמכים, אלא על פי ראיון וקליטה כמו שמקובל בטיפול", הדגישה, והוסיפה: "חשוב לי להבהיר שני דברים - כל מי שמגיש בקשה להכרה היום יכול באופן אוטומטי, גם לפני שהוא מוכר, להיות מופנה לקבלת טיפול פסיכולוגי בחינם. מי שמגיע לנט"ל יכול לקבל את הטיפול הזה בלי להביא מסמכים".
"אנשים לא רוצים את ההכרה - הם רוצים להחלים"
באשר לייצוג נפגעי הטראומה בתהליך ההכרה המתיש, סיפרה: "נט"ל לא עוסקת בתהליך ההכרה ולא עוסקת בייצוג, היא לא נותנת עורכי דין שייצגו. חלק מהרפורמה הייתה להעביר את משרד הביטחון מתפיסה של חברת ביטוח, לתפיסה של ביטחון סוציאלי, כמו ביטוח לאומי. יש לך זכות, אני המדינה שלחתי אותה, לא חזרת כפי שהיית ולכן המדינה מחוייבת לטפל ולתת את המעטפת המלאה. אני יודעת שנעשו צעדים משמעותיים כדי להקל על התהליך הזה".
"לפעמים, ואנחנו יודעים את זה מנט"ל, אנשים מגיעים והם לא רוצים את ההכרה, הם רוצים להחלים, תמיכה. הם רוצים לחזור לחיים. בנט"ל הטיפול ניתן בחינם, ויש אנשים שמטופלים בנט"ל במשך שנים ארוכות בחינם. אנשים כאלה, שיצא לי לדבר איתם, אומרים 'היה לי חשוב לא להיות בתוך תהליך הכרה, התהליך הזה היה מקפיא את מצבי, בשביל לקבל אחוזי נכות הייתי צריך להישאר נכה'. הקמפיין שלנו שרץ בשבוע האחרון מדבר על יזכור אחר, לעזור ללא תנאים גם לאלו החיים", אמרה.
בנוסף, הסבירה פלמור כי "יש קושי מאוד גדול לאדם שהוא פוסט טראומטי להשתלב בעולם העבודה. יש צוות שלם שעבד על הרפורמה של נפש אחת, והציב קריטריונים חד משמעיים לאופן שבו הדבר הזה צריך להשתנות. יש שר ביטחון, ראש לאגף השיקום, אני יודעת שמי שעומדת בראש אגף השיקום עוסקת 24/7 בענייני אגף השיקום, ומנסה לשפר את הדבר הזה. אין ספק שצריכים לקיים דיונים כדי להבין מה קורה עם הרפורמה ואיך היא מיושמת. הדבר הבסיסי הוא היכולת לקבל הכרה, אפילו במובן הכי אלמנטרי של לראות את המדינה מתייצבת ולוקחת אחריות, בוודאי למי שזקוק".
"את יכולה לנסות להבין לעומק את ההתנערות הרבה פעמים מהפוסט טראומה?", שאלה קול, ופלמור השיבה בנחרצות: "כן. אנחנו מציינים השנה חמישים שנה למלחמת יום כיפור, אני חושבת שזה היה קו פרשת המים. אני חושבת שהתפיסה של מהו צבא, ומה זה אומר להיות חייל לא נתן מקום ולא נתן מרחב. תחשבי שהמחשבה שחייל יכול להיות הלום קרב זה דבר שמאוד קשה לצבא להכיל אותו ולהכיר בו כיוון שיש בו משהו שמערער את העוצמה הבלתי מתפשרת שאנחנו מצפים מהצבא שלנו".
"ההליכה לצבא מייצרת מכלול עצום של סיכונים ושל מחירים"
בהמשך, ציינה פלמור כי "התהליך שלנו של לראות פוסט טראומה, להבין שהדבר הזה חלק בלתי נפרד מהסיכונים של שירות צבאי, לא רק לאבד יד, רגל או את החיים - גם להיפגע פציעה שקופה, לא רואים אותה. לכן אנחנו גם מגלים לאורך השנים שהרבה אנשים לא מודעים שהתסמינים שהם סובלים מהם הם פוסט טראומה. ההליכה לצבא מייצרת מכלול עצום של סיכונים ושל מחירים שאנחנו משלמים כחברה, כפרטים וכמשפחות".
"זה חלק מהתהליך שבו הצבא מבין שהוא לא יכול להתכחש יותר לסיכון הזה. גם במובן של להכין את החיילים, למנוע את הדבר הזה ככל שניתן. יש היום טיפולים ומחקרים שמנסים לעסוק בזה. ומעבר לזה, לתת את המענים לחיילים המשוחררים. הייתי רוצה שבתור התחלה אנחנו נרגיש מחוייבות לתת את ההכרה הזו, להיות סובלניים ובעיקר לזהות את זה בקרב היקרים לנו ובקרב חברים. כל פעם שאנחנו מדברים על נט"ל אנחנו רואים גל של פניות אלינו", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
