זמן פציעות
נשרטתם בלי לשים לב? • עבור חולי סוכרת לא מדובר בעניין של מה בכך • ד"ר אלעד קרן על ההיערכות המחודשת לפציעות לצד ההתמודדות עם המחלה • פרק 02
מחלת הסוכרת, הנפוצה מאוד ברחבי הארץ ובעולם, באה לידי ביטוי בריכוז גבוה של גלוקוז בדם. מלבד ההיערכות לחיים אחרים לגמרי בנוכחות המחלה ושינויי התזונה המתבקשים על מנת לשמור על רמת גלוקוז תקינה, חשוב לזכור שגם עניין פעוט לכאורה באוכלוסייה בריאה כמו פצע ברגל, עשוי להיות קריטי ואפילו מסכן חיים. בפרק השני של 'חולה על הבית', הפודקאסט בהגשת מיכל קדוש המאיר זרקור חשוב על כל סודותיו של הטיפול הביתי, שוחחה מיכל עם ד"ר אלעד קרן, מומחה לכירורגיה אורתופדית, על הדרך שבה יכולים חולי סוכרת להתמודד עם פצעים ועדיין לשמור על שגרה תקינה ככל הניתן.
"זו מחלה קשה בכל כדור הארץ, לא ממש יודעים למה יש עלייה בשכיחות", טען ד"ר קרן. "בישראל 8.5 אחוזים מהאוכלוסייה חוליה בסוכרת, ויש תת אוכלוסיות עם שכיחות גבוהה יותר. הסוכרת פוגעת בכל האיברים בגוף, ומה שרלוונטי בעיקר לתחום הפצעים הוא הפגיעה בתחושה העצבית. אנשים חווים ירידה בתחושה, בעיקר בכפות הרגליים, ובבעיה באספקת חמצן בשל הפגיעה בכלי הדם, ואף סובלים קושי לטפל בזיהומים. לפעמים הפצע שמתחיל כמשהו פשוט יכול להידרדר, להתרחב ולהעמיק, ולהגיע למצב שהוא מסכן את הרגל, או אפילו את חייו של המטופל".
בהמשך הדגיש: "הכי חשובה המודעות. החולים צריכים לדעת שיש להם בעיה, ובאשר לרגליים - מנחים אותם להסתכל רגליהם על מנת לבדוק שלא הופיע משהו חדש, שפשוף, אודם או פצע. כשמדובר באנשים מבוגרים יותר מבקשים מהשותף לחיים או מהמטפל לבדוק, זה השלב הראשון. במידה והם הבחינו בבעיה צריך להתחיל לטפל עכשיו ומיד ולא לחכות, בדיוק כמו שאדם מגיע לרופא עם לחצים בחזה וקשיי נשימה ונשלח לטיפול נמרץ. אם לחולה סוכרת יש פצע ברגל, צריך להתייחס לזה כהתקף לב ולטפל בכך עכשיו. בשנים האחרונות יש יותר מודעות לנושא הטיפול בפצעים בכלל ולא רק בקרב חולי סוכרת, גם אנשים עם פצעים כרוניים מסיבות אחרות, ויש יותר מרפאות ייעודיות שמטפלות בפצעים בקופות ובבתי החולים, כאשר ייחודן הוא שהן מורכבות מצוות רב מקצועי שיכול להקיף את כל הבעיה של המטופל".
דבש? לא מה שחשבתם
אז איך מטפלים בפצעים הללו הלכה למעשה, בימים בהם ישנן טכנולוגיות ריפוי מתקדמות לשלל בעיות רפואיות? בתגובה, השיב אלעד: "היום יש לנו חבישות הרבה יותר מודרניות, לא רק את היוד הסגול מפעם, ותפקידן הוא לנקות את הפצע. ריפוי הפצע מתרחש בגוף, וכל אמצעי החבישה נרפאים לאט יותר, התהליך מתעכב בצורה משמעותית. חלק גדול מהחומרים היום מתבסס על חומרים מאוד פרימיטיביים כמו כסף, דבש או נחושת, שמאיזשהי סיבה חיידקים לא מצליחים לפתח אליהם עמידות בשונה מאנטיביוטיקה. כשאני אומר דבש אני לא מתכוון לדבש מהסופר, אלא חומר מחוטא, וניתן לשם אותו בפצע והוא נותן לו לחות".
ודאי תהיו מופתעים לשמוע שגם החבישות המורכבות הללו לכאורה לא חייבות להתבצע באשפוז, ואפילו לא בשטח בית החולים. בסיום דבריו הדגיש ד"ר קרן, מומחה לכירורגיה אורתופדית: "אני חסיד של טיפול באנשים בביתם. לא משנה מה הבעיה שלך, כשאתה לא חייב להיות בביה"ח עדיף שתהיה בביתך עם המשפחה והמסגרת שלך, וכל מי שתומך בך בצורה נכונה. לא צריך לטפל בפצע בבית החולים, אך כך גם דברים שהצריכו אשפוז בעבר. כיום יש מכשירים בגודל של טלפון נייד, ואנו מספקים את זה לאנשים הביתה. כך, החולה נמצא בבית שלו ומקבל את הטיפולים שקיבל בעבר רק בבי"ח. אנו מעודדים אנשים לחזור לחיים הרגילים. גם אם יש לך מחט ביד, אתה לובש חולצה ארוכה ויכול ללכת לעבודה - המטרה היא שהאנשים התפקודיים יוכלו להמשיך לתפקד בצורה טובה".
*מוגש כשירות לציבור בחסות ניאופרם ישראל. אין לנותנת החסות כל השפעה על תכני התוכנית או על אופן הפרסום.
1420-MAY-2023
עריכה: מיכל קדוש
