על רקע הביקורת שהשמיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נגד ממשלתו, על התגובה החלשה לדבריו מול חמאס, החליטה מפלגת עוצמה יהודית להחרים את ההצבעות במליאת הכנסת, וחבר הכנסת אלמוג כהן החליט להעביר את לשכתו לשדרות, לאור המצב. בשיחה עם אריה אלדד ובן כספית ב־103fm, כהן הגיב לדברים.
תחילה, הבהיר: "אני לא חושש, מפני שבסוף אנחנו נבחרנו כדי לממש אידאולוגיה. בוא נשים את הדברים על השולחן - זה לא שביקשנו לחזור לרצועת עזה, אני התחלתי את המחאה הזאת כי אני רוצה שקט, זו בקשה מאוד אלמנטרית ופשוטה. הילדים שלנו חיים בפוסט טראומה והדבר הזה משפיע להם על התנהלות היומיום, זה משפיע להם על השינה, משפיע להם על הלימודים, על אחוזי הפשיעה, על הגעה למרכזי החוסן, זו חוויה שאי אפשר לעבור אותה".
"אנחנו קיבלנו מנדט ברור מהציבור בדרך מאוד דמוקרטית כדי לממש אג'נדה מאוד ברורה, אני לא ביקשתי לחזור לרצועת עזה או לגוש קטיף, זו בקשה מאוד אנושית, מאוד ברורה ופשוטה. מי שנחשף לאותו סרטון שלי שביקשתי מאדם שלא יצעק עליי במצלמה כבויה אלא במצלמה דולקת בזמן שידור, כי הכאב הזה הוא כאב אמיתי וחשוב שאנשים ישמעו אותו", הוסיף.
על הטענות כי הממשלה לא מטפלת באלימות והפשיעה החמורה בחברה ערבית, אמר: "אלה קרטלי פשיעה, מעוגנים, עם חיילים. אני מבחינה מקצועית אומר את דעתי - מבחינת הניסיון שיש לי, יש דרכים להתמודד, זו לא גזרת גורל, זה ארגוני פשיעה שצריך להיכנס אליהם, לתקוף אותם בפן הכלכלי, בפן המבצעי, בפן של רשויות האכיפה שבאות ופשוט מגיעות וממררות להם את החיים. אגב, ככה אנחנו התנהלנו עם ארגוני פשיעה כאלה ואחרים, ארגונים יהודים אגב, זה מה שעשינו, פשוט מיררנו להם את החיים. יש פה מבחן מאוד מהותי של מדינה מול קרטלי פשיעה. אם ידעו לעשות את זה במקסיקו ובקולומביה, ואגב גם כאן בשנות ה־90' בבאר שבע, אין סיבה שלא יוכלו גם עכשיו".
"אני לא השר, אני מחוקק, אני אומר את דעותיי המקצועיות אבל אני לא זה שיכול ממש להטיל איזו שהיא משימה או מדיניות מאוד ברורה", הדגיש לאחר שנשאל מדוע הצעותיו לא מיושמות. "מה שאני הייתי עושה, הייתי לוקח אליי את כל מפקדי המחוזות, את כל מפקדי היחידות הכלכליות והיחידות המיוחדות ואומר להם 'תוציאו להם את החשק לחיות'".
לדבריו, "ברגע שיעבור תקציב, ברגע שנחזק את משטרת ישראל יהיה הרבה יותר קל. יש המון המון משימות. בסוף גם חשוב לומר לכל המאזינים, זה נושא שהוא א־פוליטי, הרציחות במגזר הערבי, מה שקורה כאן זה פשוט מערב פרוע וצריך לעצור את זה. יש פה בני אדם, החברה הערבית בחלקה הניכר אלה אנשים שרוצים לחיות בכבוד, בשלום, וצריך לספק להם את הביטחון הזה כי יש פה ארגונים שמאתגרים את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל".
בנוסף, ביקר את התנהלות הממשלה אל מול ירי הרקטות לעוטף בשבוע שעבר: "לוחמה בטרור זה בעיקר עניין של משוואות כאשר יש ארגון טרור שמחזיק מיליוני אנשים בני ערובה. בסוף יש משוואות, ירי בחג היא משוואה שעברנו אותה, אבל ביום שלישי בשעה שלוש הגיע מידע מודיעיני שהבין שהולכים לירות לעבר העוטף. ב־15:10 הוצאה הנחיה לכל תושבי העוטף להיות במרחבים מוגנים בזמן שהילדים עדיין במסגרות שלהם. ב־15:20 לערך, כאשר אנחנו הולכים להוציא את הילדים מהגנים, היה ירי מאסיבי של 21 רקטות, נפילות, זירות נפילה, בלגן, כאוס לא נורמלי. בכל מדינה מתוקנת - בשלוש ושתי דקות אותן חוליות היו מתעדות השמיימה, בכל מדינה שמכבדת את עצמה זה מה שהיה קורה, ואפשר לעשות את זה".
מנגד, ציין כי "בטווח האסטרטגי מה שצריך לעשות זה פשוט ליצור משוואת מחץ שפשוט תוריד אותם על הברכיים. כן, גם מקלות וגם גזרים, יש עכשיו תוכנית של בניית אזור תעשייה משותף - זה נקרא גזר, זה נהדר, אבל צריך גם מקלות. אין פה איזו משוואה של מקל וגזר, יש פה רק גזרים".
לבסוף, התייחס להחזרת גופות המחבלים שבוצעה בסוף השבוע, חרף הצהרות חוזרות ונשנות של השר בן גביר נגד פעולה שזו: "זה לא הנער לו פיללתי, אני מוכרח להודות. אני גם חולק על מי שאומר שלהחזרת גופות אין משמעות, מפני שמי שרואה ומבין טיפה ערבית, ההלוויות האלה מייצרות בוודאות את הארבעה-חמישה מפגעים הבאים, את שטופי המוח הרדיקלים האלה שפשוט רוצים לרצוח פה יהודים על היותם יהודים. לשחרר גופות מחבלים זו היא חולשה. בעבר זה היה קלף מיקוח, היום אין אפילו דרישה להלוויה שקטה, הם פשוט עושים שם מופע שלם של הסתה ואנחנו נוכחנו לדעת מה הם פירות ההסתה האלה שאתה לא יכול לשלוט עליהם ושזה יוצא מגדר הרגיל, אז זו חולשה, אי אפשר לצייר את זה בצורה אחרת".
עריכה: נויה חסון