תיאוריית הגורילה
ד"ר עלי כץ, כותב הספר 'הגורילה הפנימית' המתאר את המוח הגברי • על מה הוא חושב? • מה החולשות שלו? • והאם בגידה תלויה דווקא בנישואים מאושרים?
כמדי שבוע, ביום שלישי בשעה 20:00 בדיוק, העיתונאית הכי חריפה ורדה רזיאל ז'קונט שבה אל אולפן 103fm לדון עם האנשים המסקרנים ביותר. הפעם, הגיע להתארח ד"ר עלי כץ שכתב את הספר 'הגורילה הפנימית', המדבר על תשוקות, אהבות וכאב בעולמם של גברים. במשך השעה, דנו השניים על תהליך העבודה על הספר, מניין הגיע הרעיון ומדוע דווקא על הגבר.
"אני בעצם לא רציתי להגיד כלום", הצהיר ד"ר כץ בפתח השיחה, והסביר: "לא רציתי לכתוב ספר שבו אני מסתכל על גברים ואני מנסה לומר משהו עליהם, אלא רציתי לכתוב ספר שבו אנחנו מקשיבים למה יש לגברים לומר. כלומר, רציתי לכתוב ספר שהוא מבפנים החוצה".
עוד חשף כי "לא רציתי להגדיר מה זו תשוקה, מה הספרות המקצועית אומרת על תשוקה או איזה מסר אני רוצה להעביר על תשוקה. רציתי להתבונן בגברים ולהגיד להם 'כשאתה נוסע לדרום תל אביב למסאז' אירוטי, מה אתה מרגיש בפנים? למה אתה עושה את זה? מה אתה מרגיש כשאתה מגיע הביתה? מה מניע אותך?' האם זה באמת כל כך פשוט כמו שהספרות הפסיכולוגית אומרת? שאנשים בוגדים בגלל שלא טוב להם בחיי הנישואים והם קוראים לעזרה או רוצים דרך לצאת מהקשר? אולי זה לא מדויק כשמדברים על גברים? אולי גבר יכול להיות מאושר בחיי הנישואים שלו ויש לו איזה גורילה פנימית שדוחפת אותו למקומות מטורפים?"
בתגובה, המגישה תהתה: "בספר אתה מצטט את אשתך שאומרת 'גם בגידה, בסוף לאורך זמן זה לא עובד, אבל כשנשים בוגדות, זה בגלל שהן לא מאושרות, וגברים מתוך חולשה'. אני חשבתי 'רגע, לא נכון בכלל'".
ורדה הוסיפה: אני הרי פסיכולוגית גם, ובאות אליי הרבה נשים, וגם כאלה שמקיימות יחסים מחוץ לנישואים גם בגלל צורך בריגושים, גם בגלל שהשגרה בחיי הנישואים ממיתה את התשוקה שלהן, וגם בגלל שהן התחתנו כי הן היו צריכות להתחתן באיזשהו שלב והן מוצאות משהו או מישהו שמעורר אותן, כפי שבן הזוג שאיתו הן התחתנו מעולם לא עשה להן את זה".
"זה נורא מעניין שסוף סוף יש ספר על גברים, ושוב פעם אנחנו מדברים על נשים, כי יש כל כך הרבה ספרים על נשים היום", השיב לה הסופר, והוסיף: "מה את בעצם אמרת? שאישה נשואה עם ילדים שמאיזושהי סיבה לא מסופקת בבית, אז יש לה צורך לריגוש, להתרגשות, ונכון, אז במקרים מסוימים היא תמצא את זה בחוץ".
לדבריו, גם גבר שנשוי באושר, "הוא מתרגש מאשתו אבל יש לו איזושהי חולשה מובנית, איזושהי גורילה. הוא יושב ומסתכל על משחק טניס בטלוויזיה, רוב הצלמים הם גברים, וברגע שיש משחק של נשים הם לא מראים את הספורטאיות המדהימות האלה אלא הם מתמקדים ברגע שהיא פוסקת את רגליה כשהיא יושבת לנוח בין משחקונים. הגבר יושב שם ולא יכול שלא להציץ. והוא אוהב את אשתו".
"זו החולשה, החולשה מול הכוח הנשי"
עוד הודה: "אני מרגיש קצת מתגונן לומר את זה, אבל אני נשוי לאשתי 50 שנה, אישה נפלאה, טוב לי איתה. ובכל זאת אני הרבה שנים לימדתי באוניברסיטה, וסטונדטיות לפסיכולוגיה. הייתי יושב שם כמו תרנגול בלול עם כפות ידיים מזיעות. זו החולשה, החולשה מול הכוח הנשי".
בהמשך, ד"ר עלי כץ שיתף את חווית השירות הצבאי שלו בסיירת מטכ"ל, יחד עם רה"מ בנימין נתניהו ורה"מ לשעבר אהוד ברק, וסיפר על האגו הגברי והנרקיסיזם. "זו הסתכלות על העולם מתוך איזושהי ידיעה ברורה, 'לי יש את ההכי גדול, אני יודע הכל ויש לי את כל התשובות'", אמר.
"בטיול ג'יפים, אני חבר של האנשים האלה אבל כשאנחנו יוצאים לטיול ופתאום יש איזה קלקול, מיד את רואה שבעה אנשים מתנפלים ואני יושב ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות", הוסיף, "זה מתלבש על האנשים שהם במקרה גם מאוד חכמים ומוכשרים, הנרקיסיזם שלהם הוא גם מוכח במציאות. גם ביבי ובוודאי אהוד ברק, הוא גאון ומוכשר אבל אם הייתה לו את היכולת להקשיב לאנשים אחרים אז הוא היה יכול להיות בן גוריון".
"אתה מדבר על הגבריות כעל קונפליקט בין 'להיות גבר' לבין רגישות, צניעות והקשבה", פירשה השדרנית, ופנתה לד"ר כץ: "תגיד לי, זה גברי? האם זה לא גם נשי? מה עם האגו הנשי? אני מביאה אותו כאן כי זה ישנו, זה קיים. אז אנחנו הנשים לא בסיירת מטכ"ל, אבל חלק מהפעמים זו הבעיה שאני יודעת יותר ממך ועצמאית יותר ממך".
לבסוף, החליט ד"ר עלי כץ לסכם את השיחה המרתקת עם סיפור קצר: "אני כתבתי את הספר הזה בעצם לפני כעשר שנים בדרך מאוד אחרת ונתתי אותו לסופרת המדהימה אילנה ברנשטיין וביקשתי ממנה רק פידבק, הספר היה בעצם על אהבה וזוגיות. שאלתי, 'אני יכול להתחיל לעבוד עליו כספר או לזרוק אותו לפח?' היא חזרה אליי אחרי שבוע ואמרה לי 'עלי, זה ספר אבל זה לא ספר על אהבה וזוגיות'. אז לקחתי את החומרים ואמרתי 'אני אכתוב ספר על גבריות', אבל זה שקר, כי בלב שלי כתבתי ספר על אהבה".
עריכה: נויה חסון
