"הדבר יוביל ליותר ויותר רשויות עצמאיות"
צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר דחה את הביקורת על קרן הארנונה: "מקווים שיבנו פה הרבה יותר למגורים ושהרשויות המקומיות ירצו מגורים"
שביתה בעשר רשויות מקומיות זאת על רקע קרן הארנונה שמעוניינים להקים בממשלה, המחלוקת קמה בשל העברת תקציבים מערים מבוססות לערים מוחלשות. ינון מגל ובן כספית שוחחו עם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר שדחה את הביקורות נגד קרן הארנונה.
"קרן הארנונה או קרן הדיור באה לשנות עיוות שהלך ונבנה בשנים האחרונות - שהתושב איננו כדאי לרשות מקומית", הכריז דוד בפתח השיחה, והסביר: "הארנונה שמשלם תושב היא בממוצע 52 ש"ח למטר, ולעומת זאת תעסוקה משלמת 200 ש"ח למטר ואתה פחות או יותר צריך לפנות עבורה את האשפה. הפער הזה שהלך ונבנה גורם להעדפה מאוד חריפה של רשויות מקומיות לטובת בנייה לתעסוקה. אנחנו כל שנה צריכים לתכנן המון כדי להצליח לעמוד ביעדי הממשלה לבניית יחידות דיור והתחלות בנייה".
עוד טען כי "מבנה התמריצים הזה צריך להשתנות - הרשות המקומית מאוד דומיננטית, בעלת רוב הסמכות, והיא צריכה לרצות. אנחנו רואים שרשויות מקומיות לא רוצות, אחרת המצב במגורים היה כמו בתעסוקה. מחירי התעסוקה לא עולים בעוד מחירי הדיור ממשיכים לעלות. עשינו רפורמה שמטרתה לשנות את התמריצים מבלי לעלות את הארנונה לתושבים. השינוי הזה נדרש מאוד, ומה שאמרנו מאוד פשוט - כל רשות מקומית תקבל על כל היתר בניה סכום ששווה לארבעים אחוזים מהארנונה עסקית על כל היתר בכל רשות מקומית, המקורות כדי שהשלטון המקומי יישאר עצמאי לא יהיה מתקציב המדינה, המקור יהיה נתח של עד 28 אחוזים מהגידול בארנונה העסקית של כל רשות מקומית בישראל, הכי חלשות 7 וחצי אחוזים. הדבר הזה יוביל ליותר ויותר רשויות עצמאיות".
"אנחנו מקווים שיבנו פה הרבה יותר למגורים ושהרשויות המקומיות ירצו מגורים", הודה, והוסיף: "ביום חמישי היו כבר הסכמות עם השלטון המקומי, אני לא טוען שהרשויות החזקות אוהבות את זה, כל רפורמה טובה יש בה נפגעים. אבל גם ראשי הרשויות בפריפריה שקלטו אלפי יחידות דיור בשנים האחרונות עבדו טוב, אבל כשמגדל משרדים אחד במרכז שווה ערך לכל הארנונה העסקית או לחצי מעיר בגודל בינוני בפריפריה, אי אפשר לצפות מראשי הרשויות לעשות ניסים. עיר צריכה להתקיים".
בתגובה לאמירותיו זעם כספית וטען כי הוא הולך לפתרון הקל, במקום לדוגמה להוזיל את הקרקעות. דוד הבהיר: "הממשלה הקצתה בתקציב האחרון 16 אחוז יותר כיתות ממה שהיה בתקציב הקודם, תקציב משרד השיכון באופן כללי ובעניין תשתיות בפרט הוא התקציב הגדול ביותר שהיה להם. תקצבנו 4 וחצי מיליארד ש"ח לתשתיות תחבורה".
"הרפורמה שלנו תפסיק את התחרות הקשה על התעסוקה"
"ראש רשות לא מממן מהתקציב שהוא מקבל לכיתה את פינוי האשפה והחינוך השוטף. כמובן שיש מענקי איזון, אבל לבוא ולהגיד שמרכז הארץ שנהנה מגידול מתמיד מהכנסות מתעסוקה, ברשות מקומית טובה, ויש טובות בפריפריה, שעושות עבודה מדהימה במתן שירות לתושב, להגיד שרשויות שרחוקות 30 ק"מ מתל אביב יצטרכו להיות סמוכות על שולחן הממשלה בעוד גוש דן ימשיך להתחזק, וגם אחרי הרפורמה שלנו, הרפורמה שלנו תפסיק את התחרות הקשה מאוד על התעסוקה. הם ימשיכו להיות חזקים. טבעי שמי שנפגע מרפורמה לא אוהב אותה", הדגיש.
בהמשך, התייחס דוד לטענות כי ההתנגדות למהלך הינה משיקולים פוליטיים: "גם בחקיקה הקיימת לפני החוק הזה יש בסמכות שר הפנים לעשות וועדות חלוקת הכנסות, אבל הן מסוג גיאוגרפי. לכן רשות מקומית בינונית בפריפריה מעבירה הרבה כסף לרשויות מאוד חלשות בפריפריה. הרבה מאוד ראשי רשויות תמכו ברפורמה הזו, לשלטון המקומי יש הגיון שאומר 'אנחנו לא יוצאים אחד נגד השני".
"אני חושב שאחרי 30 שנה שלא הייתה רפורמה משמעותית בשלטון המקומי קבעו כללי משחק, יש מי שהצליחו, רואים אותם עכשיו משתנים ולא מרוצים מזה", טען, "היום באים ואומרים להם 'צריכים לשנות את מערכת התמריצים'. המצב הקיים נוח להם. זה לא הוגן שיהיו רשויות שימשיכו לצמוח עם מקורות עצמאיים, ויהיו רשויות שכל חטאם שהן קלטו מגורים באופן נרחב ביחס לגודל הנוכחי שלהם. זה לא פייר שיהיו פה שתי מדינות – מדינת המטרו ומדינת הנתמכים".
כמו כן, כאשר נשאל מה הוא חושב על הכספים הקואליציוניים, אמר: "יוגב התבטא בצורה מאוד ברורה, במכתב בנושא, שיש פה בעיה של תמריצי תעסוקה. אין לי מה להוסיף על מה שהוא כתב. אגף התקציבים כשיש לו מה להגיד הוא אומר את זה. אנחנו אומרים את עמדתנו המקצועית".
עריכה: שני רומנו
