ולא היה בינינו אלא זוהר
הסופר וההיסטוריון מיכאל בר־זוהר, שהיה אחד משותפי הסוד הקרובים ביותר של הצמרת הפוליטית דאז, שוחח עם ורדה על חייו המרתקים והביוגרפיה אודותיו
אין כמעט אדם בישראל, במיוחד אלה שחוו הלכה למעשה את ראשית עולם הספרות, שלא מכיר את עבודתו רבת השנים של מיכאל בר־זוהר. הסופר, ההיסטוריון, הביוגרף ואפילו חבר הכנסת לשעבר, ניסח בכישרון עשרות רגעים ביטחוניים והיסטוריים שנצרבו בצביון האומנותי של המדינה. בשיחתו עם ורדה רזיאל ז'קונט שאירחה אותו בתוכניתו, צללו השניים אל נבכי הקריירה ארוכת השנים ורגעי השיא שלה, ביניהם כתיבת הביוגרפיה של ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן גוריון.
"זה היה כשסיימתי את הדוקטורט שלי בפריז על יחסי ישראל וצרפת, והוא פורסם כספר", פתח. "זו הייתה הצלחה אדירה להפתעתי, הייתי סטודנט תפרן. באותו יום אמרו לי שהספר אזל. החלטתי שאני הולך בכיוון הזה, לכתוב עוד ספר, החלטתי להיות סופר. שלחתי לבן גוריון את ספרי הראשון עם הקדשה יפה, לא הכרנו, אבל חזרתי עם הצלחה של הספר הזה, קיבלתי את פרס האקדמיה הצרפתית ואת פרס סוקולוב. כתבתי למזכיר המיתולוגי של בן גוריון,ואמרתי לו להגיד לבן גוריון שאני רוצה לכתוב את הביוגרפיה שלו, אבל בתנאי אחד: שהוא יעמיד לרשותי את כל המחברות השחורות, כי את היומן האישי שלו הוא כותב במחברות שחורות שאף אחד לא ראה".
בהמשך, הודה: "ידעתי שדוד לא יסכים, אז סיפרתי למשפחה. פתאום אחרי יומיים קיבלתי טלפון, ואמרו לי שהוא מסכים. נפגשנו, והוא שאל 'מה אתה רוצה לדעת?'. פרסמתי את הספר, שלחתי לו עותק והוא רצה לתלות אותי. בן גוריון התחמם עליי על פרשה שהיא סיפור בפני עצמו. הוא זעם, ובסוף אמרתי לו 'בן גוריון, אתה המנהיג הפוליטי שלי. כשאני יושב לכתוב, הנאמנות שלי היא להיסטוריה, לא לך'. לאחר מכן ניגשה אליי בתו רננה, ושאלה אם יש לי עוד ארבעה עותקים של הספר. משאמרתי לרה"מ לשעבר שאני מתחיל לכתוב כרכים נוספים של הביוגרפיה שלו, הוא אמר לי שאני הביוגרף שלו. מאותו יום ועד מותו, נשארנו בקשר עד הסוף".
"זה רדף אותי כל שנות היותו נשיא"
אך דוד בן גוריון לא היה המושא היחיד עליו כתב בר־זוהר ביוגרפיה. אדם נוסף שכולנו מכירים שנכלל בקטגוריה המיוחדת הזו, הוא נשיא המדינה וראש הממשלה לשעבר שמעון פרס. "היה לי קשה שפרס לא שירת בצה"ל", תיאר מיכאל. "הוא הודה שטעה. גם במלחמת העולם השנייה הוא לא רצה להתגייס, וסוניה עזבה אותו לשלוש שנים. חבריו הטובים ביותר של שמעון אמרו לי שטעה שלא נלחם. אחר כך השמיעו עליו כל מיני דברים. פרס קרא לי ושאל אותי איך אני יודע שהוא לא שירת בצה"ל, ואז אמר לי להוציא את זה מהספר. זה רדף אותי כל שנות היותו נשיא. זו הייתה הרגשה מאוד לא נעימה".
בסיום השעה המשותפת, לאחר שיחה ערה הספר האוטוביוגרפי שלו שראה אור לא מזמן, 'שלכם, מיכאל בר־זוהר', תיאר: "רציתי להיות נשיא. התברר לי שזה משחק מכור".
עריכה: מיכל קדוש
