באופן צפוי למדי, הריבית במשק עלתה שוב, זו הפעם העשירית ברציפות, והפעם בשיעור של 0.25 אחוזים, מה שמעלה את רמתה ל־4.75%. ד"ר עדי ברנדר, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, שוחח עם ענת דוידוב והביא פרטים נוספים על עליית הריבית.
"תמונת האינפלציה הגבוהה מעל היעד והפעילות החזקה במשק גם מבחינת התוצר ושוק האבטלה, לצד הפיחות המתמשך, כל אלה מייצרים סביבה שדרשה העלאת ריבית נוספת, ולכן נקטנו בצעד הזה", טען ברנדר.
לדבריו, "האינפלציה בעולם במדינות כמו ארה"ב והאיחוד האירופי עלתה בקצב מהיר יותר מאשר אצלנו, ובנק ישראל היה מאלה שהחלו מוקדם את התהליך של הצמצום המוניטרי, עוד במחצית השנייה של 2021. אצלם האינפלציה זינקה הרבה יותר, בין היתר בגלל מחירי האנרגיה שמדינות אחרות חשופות להן הרבה יותר מישראל. המחירים הללו, אחרי הזעזוע הראשוני, מתמנים באותן מדינות, כולן נמצאות בערך באותה סביבה. אנחנו לא עלינו לרמה יותר גבוהה ולכן אנו לא חווים את הירידה שהם חווים".
"אנו רואים בנתונים אינדיקציות לכך שהשפעת הריבית מתחילה למתן את הביקושים במשק", הבהיר. "מקום אחד זה שוק הדיור. היקף העסקאות יורד בצורה חדה. רואים שהמיתון בביקושים מתבטא בירידה במחירי הקרקעות, זה דבר מאוד חשוב, מחיר הקרקע הוא רכיב חשוב במחיר הדירה. המקום השני בו אנו רואים את ההאטה הוא בצריכה הפרטית. אנו מצפים שהמדד הקרוב יהיה גבוה. בחודש הבא אנו מצפים מראש לאינפלציה בסדרי גודל גבוהים, ואם לא נופתע מעבר לציפיות יכול להיות שנשקול להמתין".
בסיום, הדגיש ד"ר ברנדר: "מחירי המזון בישראל לא עלו בצורה חריגה ביחס לעולם, הם עלו פחות. לכן אנו מודאגים ממגמת העלאות המחירים, במיוחד על רקע זה שדווקא עכשיו מחירי חומרי הגלם וההובלה יורדים. תקציב המדינה מבחינת המסגרת שלו הוא אחראי מבחינת זה שהוא לא מייצר לחצים אינפלציוניים נוספים. אני מקווה שמהלכים שהוזכרו בימים האחרונים יבשילו וייתנו פירות מעבר למה שנמצא בתקציב. יש מהלך אחד שיש לו יתרונות והוא הוזלת המעונות ונקודות הזיכוי שניתנו להורים עובדים".
עריכה: מיכל קדוש