בדרך למשרד עוצרים בביהמ"ש
הידעתם, כי פגיעה במקום העבודה ממש לא חייבת להתרחש ברדיוס שלו? • עו"ד עמוס מוקדי ועו"ד טל שינפלד על הנושא שאף אחד לא מעז לשאול עליו • פרק 06
תאונות עבודה, בייחוד במישור המשפטי, הן עולם ומלואו. כיצד יש להתמודד איתן הלכה למעשה, כשהן קורות בבית השני שלנו, הלוא הוא מקום העבודה אליו אנו מגיעים בכל בוקר? בפרק השישי של 'חוק ונזק', הפודקאסט בהגשת עורכי הדין עמוס מוקדי וטל שינפלד המאיר זרקור חשוב על תחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, סיפרו השניים כיצד יש להתנהל במצב של פגיעה או פציעה במקום העבודה. רמז: זה ממש לא חייב להיות במשרד או בקרבתו.
"בתאונות עבודה העובד נפצע תוך כדי עבודה, או בדרך אל וממנה", סיפר עו"ד מוקדי. "תאונה במהלך נסיעה היא גם תאונת עבודה וגם תאונת דרכים. על תאונת עבודה חלים כל הכללים המקובלים, אך לא כל דבר שקורה בעבודה מזכה את העובד בפיצויים. אחת הדוגמאות הקלאסיות היא עובד שהיה אחראי על טחינת בשר, שידע שאסור לו להכניס את ידיו למכונה. בוקר אחד משהו נתקע בה, ואותו עובד דחף את ידו למכונה באופן אינסטינקטיב. זו הפכה להיות מכת מדינה של ממש, הנתונים מדברים על 70 פועלים מדי שנה בישראל שמתים כתוצאה מתאונות עבודה. אנו עדים כל שנה למקרים רבים של עובדים שנופלים מפיגומים או מגגות, ביחס לעבודה בגובה יש הוראות מפורשות".
עו"ד שינפלד הוסיפה: "הרבה לא יודעים שהעבודה כוללת גם את ההליכה או הנסיעה לעבודה וממנה. אם קורה משהו בדרך, זה עדיין נחשב תאונת עבודה. יש לנו לקוח שהתחשמל כתוצאה מכבלים חשופים ותביעה על עובד שנפל לו חפץ כבד על הראש. מעסיקים לצערנו לא תמיד מקפידים על תנאי עבודה בטוחים. אם ניקח את המקרה של החפץ הכבד, נבחן האם במקום העבודה ישנה חובה לחבוש קסדה, והאם המעביד הקפיד והדריך את העובד לגבי ציוד מגן. עם זאת, יש מקרים הרבה יותר טריוויאליים. הייתה עובדת שמדי כמה ימים הייתה צריכה להרים קלסרים כבדים עם חומר. יום אחד נגרמה לה פריצת דיסק ולקח לה זמן להבין שזה מהעבודה".
ומה קורה כשפתאום אנו הופכים למעסיקים בעצמנו, ונאלצים להתמודד עם פציעה של אחד מעובדנו? "נורית (שם בדוי) ובעלה העסיקו עוזרת בית כמו רבים מאיתנו", שיתפה טל. "ביום אחד היא החליטה על דעת עצמה לנקות חלונות גבוהים, ולקחה סולם. בדיעבד הוא היה תקול. היא החליקה ונגרמו לה שברים, מה שגרם לה להגיש תביעה נגד בני הזוג. בואו נעשה סדר. לא כל שרברב שבא אלינו הופך אותנו למעסיקיו. החריג החשוב ביותר הוא אם התערבנו לאדם בצורה ישירה או עקיפה. אם אנחנו חושבים על אותה עוזרת, היא בסך הכל באה לנקות את החלונות עבור הזוג והפכה לנכה באופן קשה".
"דוגמה פחות מוכרת לציבור היא כל הנושא של שיפוצים בבית", הציג עמוס נדבך אחר של הנושא הסבוך. "אדם רוצה לשפץ את ביתו ולהוסיף חדר, מה קורה בדבר הזה? מהרגע שהוא שוכר את שירותיו של בעל מקצוע, מסירים אחריות. בתיקים הללו, אחת ממטרות ההגנה היא לערב כמה שיותר גופים שאחראים במידה זו או אחרת לנזק, ואז המטרה היא לשכנע את בית המשפט מדוע מרבית האחריות צריכה להיות מוטלת עליהם".
יש על מי לסמוך?
חלק חשוב ומשמעותי מתחום תאונות העבודה, הוא הקשר ארוך השנים עם הביטוח הלאומי. "ביטוח לאומי זה אותו גוף שאנו מפרישים מהמשכורת שלנו או מהמשכורת של העובדים שלנו כל חודש, ומהווה חלק אינטגרלי בכל מה שקשור לתאונות עבודה. מעבר לתאונות, יש גם מחלות שמתפתחות אצל העובד תוך כדי עבודתו, מה שנקרא מחלות מקצוע", הדגיש עורך הדין עמוס מוקדי לסיום. "להבדיל מתביעות נזיקין, אין כאן שאלה של אשמה", הבהירה עורכת הדין טל שינפלד. "כל אדם שנפגע תוך כדי ועקב העבודה ייחשב על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. אם עובד עבר התקף לב בעבודה, נבחן למה זה קרה. אם הוא נגרם כי הבוס שלו צעק עליו, אדם זה יוכר כנפגע עבודה".
עריכה: מיכל קדוש
