הישיבה בחומש הוחזרה השבוע לאדמות המדינה, זאת כחודשיים לאחר ביטול חוק ההתנתקות. בתגובה למהלך, האמריקנים הביעו את זעמם ולא חסכו בביקורת. פרופ' אריה אלדד דן על כך ב־103fm עם שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, אשר הגיבה לדברים.
"החוק שחוקקנו מאפשר להחזיר את ההתיישבות לכל היישובים בצפון השומרון ואפילו לבנות חדשים באזור שננטש, שנחרב, שנעקר בהתנתקות", הבהירה השרה סטרוק בפתח השיחה. "זה החוק, זה מה שהחוק אומר, ועד כמה שאני יודעת, במדינה דמוקרטית כל הרשויות צריכות להישמע לחוק".
עוד חידדה כי "כמובן, החוק הוא מאפשר, וייתכן שהדברים יקחו יותר זמן, זה יהיה תלוי גם בהחלטות שונות שיתקבלו על ידי גורמים שונים בממשלה. הממשלה, ברוך השם, היא ממשלת ימין כולה, אבל גם בתוך הימין יש גישות שונות, ואנחנו נצטרך להידבר על כך, להניע דברים כפי שמניעים בין שותפים. אבל כמו שאני רואה את הפעילות של הממשלה הזו, אני בגדול אופטימית - גם אם יש דברים שלוקחים זמן, צריך לשכנע, אבל ברוך השם דברים מתקדמים".
"לפני שנים רבות, הייתי בין מקימי התנועה שנקראה 'חומש תחילה'. חיפשנו נקודת אחיזה שממנה יהיה אפשר להזיז את הגלגל בתנועה ההופכית לתנועה שהייתה עד אז. תנועה של התקדמות ושל חזרה למקומות מהם אנחנו ברחנו", אמרה.
בתגובה לאמירותיה תהה פרופ' אלדד האם להערכתה שווה להקים יישוב תחת הזעם האמריקני, והשרה סטרוק השיבה בנחרצות: "קודם כל הייתי מציעה לאמריקנים לא להתהדר בהסכם הלא רציני בין שרון לבוש, שהניב מבחינתנו אסון נוראי של החרבה של ארבעה יישובים, ומבחינת בוש הניב מכתב שאחר כך אובמה לא הצליח למצוא אותו. אני מאוד הייתי מציעה שמדינה שבצורה כזו מתייחסת להתחייבויות שלה, לא תדבר איתנו על ההתחייבויות שלנו. אני לא מכירה שיש סיכום שלא לבנות את יישוב צפון השומרון".
"כמו הרבה דברים - לא רק בסוגיה הזו, גם בסוגיות נוספות יש לנו מחלוקות גם בתוך הממשלה", הודתה השרה סטרוק, ופירטה על סוגיה אחת: "המחסומים בצפון השומרון, נראה לי שעדיין רוב המאזינים לא הבינו, צריכים להיות במקום כדי להבין - כשאתה יוצא מהיישוב חרמש, מתחבר לכביש הראשי, יש לך, לא רק מחסום בלתי מאויש, ליד המחסום יש לך שלט ענק אדום שצועק לך שזה אזור A ושזה אזור מסוכן. זה לא סביר, זה לא מוסרי, זה לא הגיוני, זה לא אחראי, וכן - יש לנו מחלוקת על הדבר הזה בתוך הממשלה. אני לא בטוחה בכלל שזה קשור ללחץ האמריקני".
בנוסף, טענה סטרוק כי "זה שיש לנו מחלוקות עם ארה"ב זה דבר ידוע, אני מדברת על מחלוקות גם בתוך הממשלה. אנחנו משתדלים במחלוקות האלה לשכנע, להניע, והצלחנו כבר בלא מעט דברים לשכנע או להניע, ואנחנו נמשיך. מצד אחד, הדברים האלה חשובים לנו ומצד שני אנחנו יודעים שאין ממשלה יותר טובה מזו שכרגע נמצאת, ושהחלופה היא איומה ונוראה. הממשלה הייתה פה רק לפני שנה, ממשלה שהייתה כפופה לאחים המוסלמים וגורמי שמאל. אין שום ספק שהממשלה שעכשיו יש לנו היא ממשלת חלומות. אבל לא מגשימה את כל החלומות, ככה זה".
כמו כן, כאשר נשאלה האם כעת מותר להגיד 'ייהוד הגליל', הסבירה השרה כי "הנושא הזה הוא בשיח מאוד אינטנסיבי בממשלה. רבים משרי הממשלה הצטרפו אליי, אין שום ספק שבגליל אנחנו בפני אסון קשה ביותר, שהוא תוצאה של עשרות שנים של הזנחה, שיקולים לא נכונים בהיבטי תכנון, קרקע ודמוגרפיה, שיקולים שרחוקים מאוד מהשיקול הבסיסי של הציונות - התיישבות. אני לא יודעת להגיד אם זה חלם או סדום, אני לא יודעת אם מי שייסד את הכללים האלה עשה את זה בכוונה כדי להחניק את ההתיישבות הכפרית או שהוא פשוט לא הבין מה הוא עושה. התוצאה היא איומה".
"סוגרים עשרות גני ילדים, ויותר מזה, גם בגני הילדים שכן פעילים במועצה האזורית משגב, 40 אחוזים מהילדים בגנים האלה הם בדואים", זעקה, "400 בתי האב הגיעו למצב של כמעט 400 בתי אבות. הגיל הממוצע הוא כזה שלא מאפשר ליישוב להמשיך להתקיים. היהודים רוצים מאוד להתיישב, אבל מה לעשות שבעיקר היהודים הצעירים הם לא מיליונרים, הם לא יכולים לעמוד במחירי הקרקע הבלתי הגיוניים. הנתון הסוציואקונומי שקובע את מחיר הקרקע מזייף. נניח שיש משפחה עם שניים או שלושה ילדים, יש לה הכנסה מסוימת, יש לה דירוג מסוים. הילדים גדלו, הלכו ללמוד באוניברסיטה, אז את אותה הכנסה מחלקים לפחות נפשות, וזה יוצא כאילו המשפחה עלתה בדירוג הסוציו שכולנו מבינים שזה שטות".
לסיום, ביקש פרופ' אלדד לחדד את סוגיית צמד המילים 'ייהוד הגליל', ושאל: "ברמה העקרונית, ממשלה השמאל ומפא"י הקימו את ההתיישבות בגליל בסיסמה של 'ייהוד הגליל', ואח"כ מכל מיני טעמים גם מטעמים של הפרוגרס המערבי אסור להגיד את זה כי זה גזענות - אז היום מותר?"
השרה הגיבה לשאלתו של המגיש, וסיכמה: "אני שאלתי את זה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בישיבה האחרונה, והוא אמר לי שבהתאם לחוק הלאום בהחלט מותר, שקובע שההתיישבות היהודית היא ערך יסוד במדינת ישראל, ומותר לומר את זה. הבעיה שלנו בהתיישבות הכפרית בגליל היא לא רק בעיה דמוגרפית בהיבט האתני, הגיל הוא בלתי אפשרי. אנחנו חייבים להצעיר את היישובים האלה, לנקוט צעדים דרסטיים, כי אחרת אנשים לא יחיו לנצח ואי אפשר לקיים ככה התיישבות".
עריכה: שני רומנו