שלושה לוחמי צה"ל, סמלת ליה בן נון, סמ"ר אורי יצחק אילוז וסמ"ר אוהד דהן נהרגו אתמול (ש') בתקרית ביטחונית עם מחבל בגבול מצרים בסוף השבוע. נועם דהן, בת דודו של אוהד שוחחה עם ניסים משעל וענת דוידוב ושיתפה בכאב.
"אנחנו, כל בני הדודים מאוד מגובשים ביחד. אוהד אמר לנו, 'ביציאה הבאה, כשאני אצא מהצבא, נצא כולנו, נחגוג', וכנראה זה לא יקרה", הסבירה, וציינה: "אוהד היה ילד מדהים, הוא היה מצטיין. תמיד רצה להיות יותר טוב ממה שהוא. הוא אהב מאוד את המדינה, אהב לעשות את מה שהוא עושה. היו לו שאיפות גדולות, מהחיים, מעצמו. הוא היה ילד מדהים".
"אני לא מאמינה שאני מדברת עליו בלשון עבר, אין לי מילים לתאר איזה בן אדם הוא היה, איזה ילד הוא היה. הוא היה טוב בכל דבר שהוא עשה. היה תמיד שמח, מצחיק, שטותניק. היה לו משפט קבוע שהוא אמר, 'אני שטותניק, אני רוצה להישאר צעיר לנצח'", הוסיפה.
לדבריה, "הוא רצה להיות לוחם בכל מצב. הוא אמר: 'אם זה לא קרבי, אני לא מתגייס'. הייתה לו אסתמה וכל מיני בעיות רפואיות שמנעו ממנו להתגייס לקרבי, והוא נלחם בכל כוחותיו כדי שיוכל להיות בקרבי. ברגע שהוא קיבל חי"ר גבולות, זה לא עניין אותו, העיקר שזו לוחמה, והעיקר שהוא יעשה משהו שתורם למדינה באופן משמעותי. זה מה שהוא גדל עליו וחונך".
מה הוא רצה לעשות?
"אבא שלו, יש לו עסק של פלאפונים, והוא תמיד אמר 'אני אהיה עם אבא שלי ונפתח את העסק ונגיע למקומות גדולים'".
מה את תזכרי מאוהד?
"את שמחת החיים שלו. את האהבה שלו לעולם, את הרצון שלו תמיד לשמח את כולם, תמיד להיות שם בשבילנו, לדאוג לגיבוש של המשפחה, לגיבוש של הבני דודים, לדאוג שתמיד יהיה טוב לכולם".
כלומר הוא ממש היה ציר מרכזי בתוך המשפחה.
"מאוד. אין חדר שהוא היה נכנס אליו ולא היו מרגישים בו. בכל מקום שהיינו הולכים איתו, ובכל מקום שהוא היה נמצא, היית מרגישה שאוהד נוכח. אי אפשר היה לפספס אותו. שמחת החיים שלו הייתה קורנת כלפי חוץ".
מה שלום האחים הקטנים שלו?
"הם שבורים".