"סבור שחלק מהאמירות יותר פופוליסטיות מפרקטיות"
ליאור אקרמן, בכיר בשב"כ לשעבר, על האפשרות לשילוב השב"כ בהתמודדות עם האלימות במגזר • טען: "ממשלות ישראל מזניחות את המשטרה בצורה מופקרת"
היום (א') עתיד ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים דיון בנושא הפשיעה בחברה הערבית, ואף בשילוב של שירות הביטחון הכללי בהתמודדות עם התופעה שנדמה שיצאה מכלל שליטה.
ליאור אקרמן, בכיר בשב"כ לשעבר, הביע את דעתו על הרעיון: "אני סבור שחלק מהאמירות הללו יותר פופוליסטיות מאשר מעשיות ופרקטיות. שב"כ פועל בתוך מדינת ישראל על פי החוק הישראלי ובכפוף לחוק שב"כ. הוא לא מאפשר לשב"כ להתעסק בנושאים פליליים לחלוטין. בין האמירות לבין היישום - יש פער גדול".
על התנהלות המשטרה, אמר: "ממשלות ישראל בשנים האחרונות מזניחות את המשטרה בצורה כמעט מופקרת. אנחנו בשעת חירום, אבל אף אחד עדיין לא עשה משהו עם המשטרה".
בשיחה עוד הדגיש אקרמן "כולם יודעים שלשב"כ יש יכולות גבוהות מאוד באיסוף מודיעין, בסיכול טרור, בסיכול פיגועים, גם יכולות מבצעיות, גם יכולות אחרות".
הוא התייחס לשימוש בשב"כ כנגד מעשים פליליים ופרש את משנתו בנושא: "קודם כל כששב"כ פועל בתוך מדינת ישראל, זה על פי החוק הישראלי ובכפוף לחוק שב"כ - מה שמטיל עליו הגבלות מאוד משמעותיות. מצד שני צריך להבין שחוק שב"כ במתכונתו הנוכחית לא מאפשר לשב"כ להתעסק בנושאים פליליים לחלוטין. אלא רק בנושאים שקשורים לביטחון המדינה וזה מוגדר בחוק שב"כ, מה שמחייב אם רוצים לעשות את זה לעשות שינוי חקיקה".
ליאור אקרמן עוד שיתף על הצורך בבניית פלטפורמה מבצעית שמראש תמנע את חשיפת פעולות השב"כ בעת עבודה על תהליכים פלילים: "צריך להבין ששב"כ, גם בחקירות שלו וגם באופן שבו הוא פועל מיועד לאיסוף מודיעין ולכן חלק גדול מאוד מהחקירות שלו מתבצעות עשרות פעולות שהן חשאיות והן לא מגיעות כראיות לבית המשפט ושום הליך פלילי, מה שלא קורה אצל המשטרה, כשהמשטרה פותחת תיק ומנהלת חקירה כל מהלך נרשם מתועד ומועבר לבית המשפט כראייה במסגרת ההליך הפלילי".
"ממשלות ישראל מזניחות בצורה כמעט מופקרת את משטרת ישראל"
בהמשך טען כי "הפשע מאורגן בישראל, בדגש על המגזר הערבי, הגיע לרמות כאלה שהוא צריך להטריד את מדינת ישראל ברמה הלאומית, חד משמעית. מצד שני, מדינת ישראל וממשלות ישראל לאורך כל השנים האחרונות מזניחות בצורה כמעט מופקרת את משטרת ישראל בהיבטים של משאבים, כוח אדם ויכולות מבצעיות ולכן הפתרון הראשון במעלה הוא לתת למשטרת ישראל את היכולת לבנות כמו שבכל מדינה נורמלית, לגייס גם כוח אדם, לפתח יכולות מבצעיות טכנולוגיות".
לדבריו, "מה שרוצים לעשות עכשיו זה להפוך את שב"כ לארגון שדומה ל־FBI, עם יכולות, סמכויות וחשיפת כלים לצורך לחימה גם בפשע מאורגן".
"מדובר פה באיום שלא משנה איך אתה מגדיר אותו כרגע, אפשר להגדיר אותו בתוך ביטחוני, קיומי. אין לי ספק שמדינת ישראל צריכה לעשות מהלך אסטרטגי רב זרועי כדי להתחיל להילחם בפשיעה ויכול להיות ששב"כ יכול להתחיל לקחת בזה חלק", הוסיף.
האם הגיוני לעשות חוק זמני למשך שנה שיאפשר לשב"כ לפעול בתחום הפלילי?
"זה יכול להיות הגיוני ואני לא חושב שמדובר בפגיעה בזכויות אדם. כל מהלך שמתבצע על ידי ארגונים חוקיים במסגרת החוק לסיכול טרור או פשיעה - הוא לגיטימי לחלוטין. ככל שהוא מתקיים במסגרת החוק, לא חייבת להיות פה שום פגיעה בזכויות אדם. שב"כ מסכל טרור בתוך תחומי מדינת ישראל גם ערבי וגם יהודי בלי פגיעה בזכויות אדם אלא במסגרת החוק. אפשר לעשות את זה רק צריך לעשות את כל ההתאמות הנדרשות".
עריכה: שי איידלר
